בין אוגוסט 1971 לאוקטובר 1973: מה השתנה בהערכת המודיעין הישראלי וקברניטי צה"ל

עמוד:42

על המצרים , אבל תוך חיכוך מינימלי עם הכוחות הסובייטיים . נצטרך להיות זהירים מאוד ולבחור את מטרותינו באופן סלקטיבי . אין זה אומר שנירתע באופן מוחלט מעימות עם הרוסים , אבל נשתדל להימנע מכך . בעיה שלישית היא שבאזור התעלה , עד 40-30 ק"מ ממערב לה , אין יחידות סובייטיות , אבל בשטח זה ערוך מערך ההגנה האווירית המצרי , שהוא צפוף ומתקדם ומגן על כוחות הקרקע המצריים . אם רוצים לטפל במערך הזה בצורה יעילה , נצטרך לצלוח את התעלה מערבה עם כוחות גדולים . כדי להימנע מצעד כה דרסטי כמו צליחת התעלה אנחנו זקוקים למטוסים נוספים , ובעניין זה , כאמור , יש לנו בעיה . בר - לב סיכם דבריו באומרו : ככל שנהיה יותר חזקים , ככל שיהיו לנו יותר מטוסים - הסיכוי שלנו להרתיע את המצרים טוב יותר . אם בכל זאת הם יפתחו במתקפה , האתגר שלנו יהיה לתפוס את מערכי ההגנה וליצור כלפיהם לחץ צבאי ללא נקיטת צעדים דרסטיים כגון צליחת התעלה . נוכל לעשות זאת אם יהיה לנו חיל אוויר חזק . בשנה האחרונה נמשכה התעצמותו של חיל האוויר המצרי מצד אחד , ומצד אחר הם יודעים שחיל האוויר הישראלי " דורך . "במקום אם אנו רוצים להרתיע או להכריע , עלינו לחזק את עוצמתנו האווירית . הערכת המצב של הוד וסיכום הדיון מפקד חיל האוויר מוטי הוד הציג לסיסקו את משימות החיל ואת הקשיים והבעיות הצפויים לו בתרחישי הלחימה שפורטו לעיל . עיקרי הדברים : אם כושר ההרתעה לא יעמוד במבחן , חיל האוויר צריך להיות מוכן לטפל בכל איום בגזרת התעלה ולהשיג עליונות אווירית . יהיה עליו לפגוע בארטילריה המצרית ולמנוע את צליחת התעלה , אבל עוד קודם לכן עליו להשיג חופש פעולה אווירי על ידי דיכוי / שיתוק מערכי ההגנה האווירית המצריים ובמקביל - להקצות כ 40 - מטוסים כדי להגן על שמי המדינה . קיים חוסר איזון בולט בין התשומות האוויריות שכל צד יצטרך להשקיע במקרה של חידוש הלחימה . בשלב השגת העליונות האווירית בגזרת התעלה יישענו המצרים על מערך ההגנה האווירית שלהם ויוכלו לתקוף באמצעות חיל האוויר מטרות בסיני או אף בעומק ישראל . חיל האוויר הישראלי , אמר הוד לסיסקו , חותר להשיג הרתעה אמינה כדי למנוע מלחמה , ולשם כך עליו להיראות חזק . במלחמת ששת הימים ניצחנו בקלות יחסית , אבל לא הצלחנו להרתיע את הערבים ולמנוע את המלחמה , משום שלא נראינו חזקים מספיק . בהמשך הדיון עלו נושאים שונים הקשורים במאזן העוצמה הצבאית בין ישראל ומדינות ערב . בהקשר זה ראוי להדגיש את דברי הרמטכ"ל בר - לב שלפיהם הקריטריון של מאזן הכוחות הוא רק קנה מידה אחד מתוך כמה , ובוודאי לא היחיד . למשל , עלינו להביא בחשבון את הגידול במרכיבים אחרים שהתשובה היחידה שיש לנו עבורם היא המטוסים , כמו למשל טילי ההגנה האווירית באזור התעלה . כיום אין בידינו את המינימום הנדרש במטוסים על - קוליים שיאפשר לנו לתת מענה למצבים מורכבים . מדוע ? משום שיש לנו 78 מטוסי " , "פנטום מתוכם שישה למשימות סיור - צילום , ועוד כמה מטוסים אינם בכשירות מבצעית , ויש לנו 40 יריב תיאר בפני האורח את הכנות צבא מצרים לצליחת התעלה והדגיש כי אף שמדובר בחלופה הפחות סבירה למימוש , המצרים יזדקקו רק למיניי מום של הכנות אם יחליטו לנקוט אותה . הוא פירט את תהליכי ההתעצמות שעבר הצבא המצרי ואת מערכת האימונים שביצע , לרבות אימוני צליחה יריב סיכם את סקירתו בהצביעו על כך שהערבים , ובמיוחד המצרים , מכינים באינטנסיביות אופציה צבאית . כשסאדאת יצטרך לשקול ולהחליט האם לממש את האופציה הצבאית - זו תהיה החלטה קשה מאוד עבורו , ואחד השיקולים המכריעים אם לבחור בה או לא יהיה הערכתו את יכולותיו של חיל האוויר הישראלי גשר מצרי על התעלה במלחמת יום הכיפורים . ב 1973 - לא התייחסו לצליחה כאופציה זמינה וריאלית

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר