|
|
עמוד:34
ריגול ומודיעין ברומא העתיקה הרומאים , שמודיעין צבאי היה מנקודות החולשה של צבאם , התגאו בכך שניצחו במלחמותיהם הודות לכוחם הצבאי הרב ולא באמצעות תחבולות בפועל הם נקטו מכלול רחב של פעילויות מודיעיניות משלוח מרגלים מחופשים אל מחנות האויב , חקירות שבויים ושימוש בקודים ובצפנים היו רק חלק מהדרכים שבהן אספו ידיעות רפי קיטרון ד"ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה , אוניברסיטת בר - אילן ; raphik @ bezeqint . net לידתה של רומא העתיקה אפופה אגדות , אך בדרך כלל מקובל לראות את המאה השמינית לפנה"ס כנקודת ההתחלה . מועד התפוגה המדויק של רומא נתון גם הוא במחלוקת , אך ניתן לסמן את המאה החמישית לספירה כזו שבה קרסה הקיסרות עד נפילתה הסופית . במאות הראשונות לקיומה כעיר הייתה רומא תחת משטר מלוכני . במאה השישית לפנה"ס עברה למשטר רפובליקני והתנהלה על ידי הסנאט , שמדי שנה בחר בשני קונסולים אשר פעלו כראשי הזרוע המבצעית , ובהמשך נוספו תפקידים נוספים , דוגמת הטריבונים . החל מסוף המאה הראשונה לפנה"ס הייתה רומא תחת שלטון יחיד שנקרא " קיסר" כאשר יוליוס קיסר וממשיכו אוקטביאנוס / אוגוסטוס מסמלים את המעבר . עוד בתקופת הרפובליקה הפכה רומא , בעיקר בזכות יכולת צבאית , מעיר דלה בחבל לטיום לשליטה באיטליה כולה . השלב הבא היה מלחמות מחוץ לאיטליה , שאחת הידועות - והממושכות - בהן הייתה נגד קרתגו המלחמות" ) . ( "הפוניות עד לשנות ה 30 - של המאה הראשונה הצליחה רומא להרחיב את השפעתה לכל ארצות הים התיכון . על חלקן השתלטה בפועל ועם אחרות קשרה בריתות שהבטיחו את עליונותה . באותה תקופה גם נהדפו פלישות של שבטים גרמאניים , וגאליה כולה נכבשה על ידי יוליוס קיסר שאף השתלט על חלקים מבריטניה . לאחר שאוקטביאנוס ( ששינה את שמו לאוגוסטוס ) הפך לשליט יחיד על האימפריה הרומית חוותה רומא תקופה של רגיעה , אך זו לא נמשכה לאורך זמן , ובמאות השנים הבאות היא עברה תנודות לא מעטות - מאבקים פנימיים לרוב ואיומים מחוץ . האימפריה האדירה השתרעה בשיאה על רוב מערב אירופה , ארצות אגן הים התיכון וחלקים מהארצות שמסביב לים השחור . ניהולה של אימפריה כזו היה קשה ביותר , ובתחילת המאה הרביעית לספירה חילק הקיסר דיוקלטיאנוס את האימפריה לשתיים - מזרחית ומערבית . בירת האימפריה המערבית הייתה רומא , ובירתה של המזרחית הייתה ביזנטיון , שהפכה לקונסטנטינופול . זאת על שם הקיסר קונסטנטינוס שהוא גם שהכיר בדת הנוצרית כדת הרשמית של האימפריה . בעוד האימפריה הביזנטית המשיכה להתקיים עד המאה ה , 15 - הידרדרה הקיסרות המערבית במהירות - שבטי פולשים מצפון מזרח אירופה כבשו את העיר בשנת 410 אך פינו אותה . לאחר עוד פרפורי גסיסה נאלץ רומולוס , הקיסר האחרון , לוותר על הכתר 476 ) לספירה , ( לאחר שמינויו לא אושר על ידי מנהיגו של אחד השבטים הגרמאניים , ואירוע זה מסמל את סופה הרשמי של האימפריה המערבית . לא רק עליונות צבאית לכאורה אמורה הייתה רומא להחזיק מערך מודיעין מאורגן לעילא ולעילא . למרבה הפליאה מודיעין צבאי היה דווקא מנקודות החולשה של הצבא הרומי המרשים , לפחות עד המאה הראשונה לספירה . כך למשל קובעת רוז מרי שלדון , מומחית להיסטוריה של המודיעין , כי למרות לקחים מכישלונות צבאיים מהדהדים שחולשת המודיעין היא שתרמה להם - כמו התבוסה מידי חניבעל בקנה 216 ) לפנה"ס , ( מפלת קראסוס בידי הפרתים בקרב חרן 53 ) לפנה"ס ) והתבוסה בידי ארמיניוס ביער הטויטוברי ( שנת 9 לפנה"ס ) - וממרידות בפרובינציות , נכשלה רומא בפיתוח שירות ביון , הן בצבא והן כזרוע מדינית בשירות החוץ . גם הקיסרות לא תיקנה גישה זו במלואה , ואף שפיתחה במשך הזמן מערכת מודיעינית הרי זו נועדה בעיקר לצורכי פנים . הרומאים אף התגאו בכך שניצחו במלחמותיהם בדרך הקשה והאצילית - לא באמצעות תחבולות והונאה כאויביהם אלא הודות ליכולתם ולעליונותם הצבאית - ובמידה רבה צדקו בכך שכן הצבא הרומי היה מכונת מלחמה עילאית . כמובן , לא הייתה זו האמת כולה , ובפועל נקטו מכלול רחב של פעילויות חשאיות , כמצופה וכנדרש מאימפריה חובקת עולם ועתירת קרבות . אין גם להניח שזו הייתה הסיבה לאי - הקמת שירות ביון של ממש , והמחקר אכן התלבט בכך והעלה תשובות רבות ומגוונות . אחת הגרסאות היא שהאי - הלימות של האיסוף המודיעיני קשורה קשר הדוק להליך הלא מתוחכם של " תהליך קבלת ההחלטות" ברומא , בעיקר ברמה האסטרטגית , ולתקשורת הדלה בין המפקדים בשדה לבין הדרג המדיני , קרי הסנאט או הקיסר . בהקשר זה יש לזכור כי המצביאים הרומאים היו אחראים בלעדית , עוד בתקופות אוגוסטוס . הקים שירות רצים ממלכתי שעסק גם בריגול
|
|