|
|
עמוד:12
תשובה של ידעיה הפניני בדרשי ' שחי בבארצלונה במאה י"ד' מזכירה חיבור של אברהם בר חייא על המוסר ופירוש התנ"ר בשם 'גדר . 'אדם היו שהניחו שהמדובר בחיבור בלתי נודע' ונעשו נסיונות לזהותו בתוך כתבי יד שונים . לדעתי המדובר ב'הגיון הנפש' ' שהוא ספר מהסוג שמזכיר ידעיה הפני ני ולא זו בלבד אלא יש לציין' שאחרי פתיחתו הפורמאלית מופיע הביטוי 'גדר אדם' בהתחלת דבריו . אילו היה ביד ידעיה הפניני כתב יד שחסרה בו השורה הראשונה' טבעי היה שיכנה את הספר בשם 'גדר . 'אדם אמנם' גם ספרו האנציקלופדי של אברהם בר חייא' 'יסודי התבונה' ' מזכיר 'גדר אדם' בפתח דבריו' אבל שם אין אפשרות לחשוב שייתכן שזהו שם הספר' ובפרט ש'יסודי התבונה' אינו ספר של מוסר ופירוש התנ"ך' כפי שמגדיר ידעיה הפניני את 'גדר . 'אדם נוסף לחיבוריו המקוריים תירגם אברהם בר חייא ספר על אלגברה מערבית ללאטינית' ועזר לפלאטון מטיבולי בתרגו מם של םפרי מופת מדעיים ללאטינית . הפילוסופיה של אברהם בר חייא * א . אלוהים שלא כהרבה הוגי דעות יהודים אחרים מימי הביניים' כמו רב סעדיה גאון ובחיי אבן פקודה' אין אברהם בר חייא משתדל להוכיח מציאותו או אחדותו או תאריו של אלוהים . מציאותו של אלוהים מובנת מאליה , ואין רמז בכתביו שאפשר אפילו להטיל ספק בדבר . על אחדות האלוהים והיותו הבורא מעידה תבנית העולם ומעידים דברי התנ"ך ( בעיקר דברים ד , לט . ( אף אין בר חייא דן בתוארי אלוהים — בעיה שהעסיקה הרבה מבני זמנו , ואינו מנסה לפרט אותם , אף על פי שלעתים קרו בות הוא מזכירם . אלוהים יודע כל סתרי הלב ; נמצא בכל מקום ; הוא כל יכול , ומידו גם הטוב וגם הרע . במידת החסד הוא * המובאות בפרק זה הן מ'הגיון הנפשי , אלא אט צוין גיקור אתר .
|
|