השקפתה ההיסטורית של היהדות בשלהי הזמן העתיק

עמוד:י

בגלות וסימן-היכר מובהק לה הם מעתה רדיפות , השפלות ושלילת-זכויות , שאינן בטלות על-ידי הענקת פריביליגיות מדומות . אך הסבל הוא למען האמונה : 'כי עליך הורגנו כל היום , נחשבנו כצאן טבחה' ( תהלים מד , כג . ( על כן גאוותו של העם על מקדשי השם , שהרי בעצם חיי העם בולו הם חיים על קידוש השם , חיים של קבלת עול מלכות שמים . מצטרף לכף גם הסבל למען אחדותו וחירותו של העם . התקווה המשיחית של קיבוץ גלויות חזקה היא אף ! באיש כפילון האלכסנדרוני , והוא מביע אותה באותן מלים ממש כשל אחרוני הנביאים וכשל כל יהודי מתקופת ימי-הביניים . במחי-יד אחד ובהינף ! רוחני אדיר יקובצו היהודים מארבע כנפות הארץ אל ארץ-ישראל . חורבן הבית השני הביא להרחבת הקרע בהיסטוריה וגדל אוצר מחמודי האומה , שמקוננים על אבדנם ו המקדש והעבודה , אורח-חיים של קדושה שנפגמה , השלטון העצמי הלאומי , אדמת הקודש הנשמטת והולכת מתחת רגלי העם . 'אבדנו מארץ טובה בחפזון , ארכו הימים ודבר כל חזון , בישראל חדלו פרזון ... העיר הקדש והמחוזות היו לחרפה ולבזות , וכל מחמדיה טבועות וגנוזות , ואין שיור רק התורה הזאת' ( רבינו גרשם מאור הגולה , סליחות ופזמונים , מהדורת א . מ . הברמן , ירושלים תש"ד , עמ' ל . ( על כן נעשית דרך לימוד התורה , המתרחב ומתעצם והולה לגורם מכריע בחיי העם . אך התורה אינה אלא שיור אחד של הצירוף ! הקדוש של אומה , תורה ואדמה , שנועדו לשוב ולהיות לאחד עם הגאולה העתידה . הביטחון בגאולה קרובה זו ניזון מייעודי הנביאים ומדמותה של ההיסטוריה שחיה בלב העם , כשהיא נסמכת על

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר