מבוא אל האחות הלא ידועה

עמוד:11

מבוא אל האחות הלא ידועה באוקטובר 1956 נסעה רינה וייס , בת תשע עשרה וחצי , ללונדון , באותו קיץ זכתה בתואר סגנית מלכת היופי של ישראל . לבירת אנגליה הגיעה כדי לייצג את המדינה בתחרות מיס עולם . המסע היה עמוס ומרגש . חזרות לקראת הערב הגדול וראיונות לכתבים מקומיים וזרים , שהתעניינו מאוד בצעירה יפת התואר שבאה מישראל . אלה היו ימי מבצע סיני . כמו בארץ , גם בתחרות העולמית היא קטפה את הפרס השני . במקום הראשון זכתה נציגת גרמניה . מהעיתונאים לא נעלמה העובדה שנציגת מדינת ישראל היא ניצולת השואה . בטקס ההכתרה דחקו בהן להצטלם יחד , הצלמים ביקשו שיתנשקו . הגרמנייה הסכימה , הישראלית סירבה . כמה ימים אחר כך שבה רינה וייס לארץ כדי להתגייס לצה "ל . עם חזרתה חדלה להתראיין . חוויותיה של הילדה מקושיצה בתקופת השואה , שמצאה מקום מסתור בכפר צ'כוסלובקי ואחר כך נשלחה לברגן בלזן , לא נתנו לה מנוח . גם אחרי שמלאו לה שבעים ממשיכה רינה יעקבזון ( וייס ) להצטמרר כשהיא חשה בריחו של שיער שרוף . בילדותה היה זה לנוכח ריחות המוות ההמוני , אחר כך בעקבות מפגשים בלתי זהירים בין מייבש שיער לקווצה סוררת . " יותר מכול רצתה אחותי להיות , "ישראלית אמרה אהובה פריד ( לובטקין ) כשישבנו בחצר ביתה בהרצליה . "היא לא נתנה לעצמה להישאר יוצאת שואה , רצתה להיות אחרי זה , רצתה להיות פה . אמנם לא היה לה מספר על היד שיזכיר לה כל , "הזמן מציינת אחותה הצעירה של צביה לובטקין , אבל גם היא , ראשונה במעלה מקרב גיבורות השואה בעיני הציבור הישראלי , מעולם לא מילטה נפשה מן העבר . אחרי שסיימה את דבריה בוועידה הט"ו של הקיבוץ המאוחד ביגור , עם בואה לארץ בסוף מאי , 1946 רצתה לבנות חיים . אהובה פריד זוכרת איך ישבו פעם יחד במטבח בבית הקטן בהרצליה , כשבקבוק שנשמט פתאום נסדק ושמן נשפך . האחות הצעירה התרגזה , המבוגרת צחקה . "והיא אמרה : תראי איזה בנאדם את , במקום לשמוח שלא נפלו לך שני בקבוקים כי היית משתגעת לגמרי , את עומדת פה וצווחת על בקבוק אחד . ואני באמת הפסקתי לצעוק . האופטימיות הזאת שלה . ולא לראות רק את הכוס הריקה . יש גם כוס מלאה . ויכול להיות יותר גרוע , תשמחי שלא קרה לך יותר גרוע . זו פילוסופיה , זה לא משהו קנוי . זה היא . זה . "בפנים היא לא בטוחה אם השקפת עולם זו של אחותה הגדולה היתה טבועה בה מתמיד או תוצר של מה שחוותה באירופה הכבושה בתקופת השואה , אם כי אין לה ספק שלחייה בפולין היה חלק משמעותי בזה . היה לה קשה , אך ידעה להסתיר זאת . אחותי , אמרה , היא בנאדם חזק . גם שנים אחרי מותה דיברה

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר