|
|
עמוד:8
לחיים שאינם שלו ? שמא עליו לגלות שהכול כבר טמון בנפשו ? שאלות אלו העסיקו עד מאוד את 'איש הגעגועים' של המסורת היהודית , ר' נחמן מברסלב , לו מוקדשת אסופה זו . הגותו של ר' נחמן רצופת געגועים , כיסופים והשתוקקות . סיפוריו הנפלאים מבטאים זאת בציורים עזים : בת המלך האבודה מתגעגעת הביתה , לבו של העולם משתוקק אל המעיין מקור חיותו , אדם נכסף לעולם שפוי , וכן הלאה והלאה . סיפורי המעשיות שסיפר ר' נחמן אינם רק ביטוי לגעגועים , אלא במידה רבה תכליתם היא לעורר את האדם לגעגוע . ובלשונו של ר' נחמן : "העולם אומרים שסיפורי מעשיות מסוגלים ו = סגולה ] לשינה , ואני אמרתי שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררין בני אדם משנתם " . הסיפורים בכוחם לחולל טרנספורמציה , מ'שינת החיים' לעירות , לעוררות , לשימת לב לפלא הגנוז בחיים . ר' נחמן החל לספר את סיפוריו כשנוכח לדעת שדיבורים ודרשות אין בכוחם להצית את הדמיון , אין ביכולתם להבעיר את הרגש , או להביא את עולמו הפנימי של האדם לידי התגעשות . לדעתו , דווקא הסיפורים שאינם דידקטיים ואינם אומרים לאדם מה לעשות וכיצד לחשוב , יש בכוחם לחלחל אל הרבדים העמוקים ביותר בנשמתו של ארם ולהביאה לחיפוש , לתהייה , למחשבה ולתשובה . ואכן , סיפורי ר' נחמן זכו לתשומת לב מרובה . תחילה היה זה ברובדים האינטלקטואליים יותר של החברה - אנשים כמרטין בובר , הלל צייטלין ואברהם יערי שתרגמו , פירשו והוציאו לאור את סיפוריו . אך אט אט האוצר הספרותי הזה חלחל לכל רובדי החברה , עד שזכה לתפוצה בלתי רגילה בימינו . מלבד אין ספור השיעורים המועברים ברחבי הארץ , ברמות שונות של דיון - דתי , פולקלוריסטי או אקדמי , הסיפורים אף זכו לתרגומים רבים בעשרות שפות ולהתפרסם בכל רחבי העולם . אך התעלומה בעינה .-עומדת מה יש בסיפורים ארכאיים אלו , שסופרו על ידי אדם זה שנפטר מן העולם לפני מאתיים שנה ( סוכות
|
|