ראש דבר

עמוד:12

וכמו בכל תרבות סיפרו הורים לילדיהם , מורים לתלמידיהם ומשוררים נודדים לקהליהם על קורותיהם של העולם , העם וגיבוריו , וכל סיפור וסיפור נשתנה מן הסתם במהלך מסירתו , התאים עצמו לדרישות הזמן והקהל , התרחב או התקצר , פשט צורה ולבש צורה . העלאת סיפור על הכתב הנציחה ביטוי אחד שלו והעניקה לו מעמד רשמי , אך לא היה בכוחה להעלים כליל או אף לטשטש את קיומן של מסורות אחרות . אחר מסורות אלה אנו יוצאים לבקש בספר זה . הנחות היסוד ודרך העבודה ששימשו אותנו בחיבור זה מפורטים בפרק המבוא , ואין לנו אלא לקוות שקוראינו , המתלווים אלינו למסע מעין בלשי זה , יהיו שותפים להכרתנו כי שכר היגיעה בצדה . קראנו לספר זה בשם "לא כך כתוב בתנ"ך" כביטוי לשאיפתנו להציץ אל מעבר לפרגוד הכתב ולחשוף את מה שכבר כמעט שנתעלם מן העין ושהיה לו קיום משוער על פה . עם זאת יודעים אנו יפה כי ניסיונותינו אינם יוצאים מגדר השערה , וכי מה שזכה להיקבע בספר הספרים הוא שטבוע בנפשו של כל אחר ואחד מאיתנו והוא שמעצב את הזיכרון הקיבוצי של עם ישראל . לא באנו לעקור ולו אות אחת מן התורה ; אדרבא , באנו למלא ולהעשיר את התמונה , לגאול מתהום השכחה מסורות אבודות , להשיבן אל העם שיצרן , להבין בעזרתן את תולדות הרוח על כיווניה הרבים , ולהשתאות שוב ושוב מקסמן של מסורות שסירבו להיאלם דום מכאן , ומעוצמתו של התנ"ך אשר דבריו הפעימו דורי דורות של פרשנים , יוצרים וקוראים מכאן . לא כל הכתוב בספר זה הוא פרי חקירותינו שלנו . בכמה וכמה נושאים קדמונו כבר חוקרים אחרים , ואל מקצת מחיבוריהם אנו מפנים את הקורא ברשימה "לקריאה נוספת" הבאה בסוף הספר . אנו מקווים כי הקורא ימצא תועלת גם במידע שבמדור "על המקורות החוץ מקראיים" המצורף לחיבור זה : תיאור קצר ותמציתי של כל חיבור חוץ מקראי או בתר מקראי הנזכר בספרנו ותיארוכו . שלושה עשר האיורים הפזורים בין פרקי הספר משקפים את מגוון המקורות שבהם עשינו שימוש , לקיים "טוב מראה עיניים מהלך נפש" ( קהלת ו , ט . (

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר