|
|
עמוד:14
בלבד הס מסוגלים לחיות" וכיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים , עמ' . ( 61 איני מסכים איתו ש"האווירה שבה חיים הדברים" היא אשליה . איני מסכים איתו גם שהחתירה להבין תופעות רוחניות מתוך הקשרן ההיסטורי נוטלת בהכרח מן הדברים את נשמתם . אבל אני סבור שלא תמיד מוכרחים לשרטט בפירוש את ההקשר ההיסטורי . אני מקווה שלא חטאתי לשום עובדה שנקבעה במחקר הענף על רבי נחמן , אך כתיבתי אינה מתיימרת להשתייך לסוגה זו . זהו ספר אישי , שנגוע - לטוב ולרע - ב"ריחוף יוצר על פני העוברות , השתקעות של אהבה בחומר הניסיוני , פיתוח מפייט של הדפוסים הנתונים" ושם , עמ' . 158 הביוגרפיה האישית שלי היא שקבעה את עולם האסוציאציות ואת מבחר הטקסטים הפילוסופיים והספרותיים שאני מצרף לצוותא ולחברותא עם רבי נחמן . כשאני משתמש בדברי אריסטו והגל , ניטשה וקפקא , אין כוונתי לרמוז להשראה או להשפעה לשום כיוון , אלא רק להאיר - דרך הבחנות ואבחנות - את דברי רבי נחמן . זוהי קריאה אישית , וקוראים אחרים מוזמנים לצרף לצוותא טקסטים אחרים . בכל זאת , למרות שקריאתי היא אישית , אני מציע אותה כמפתח לדברי רבי נחמן עצמם . כפי שאמרתי , דברי רבי נחמן נפתחים ביותר ממפתח אחד - אבל לא "הכול . "הולך חשובה בעיני מאור ההבחנה בין מפתח שמכניס את המשתמש בו לעולמו של רבי נחמן , לבין "פרשנות יצירתית" שהטקסט משמש בה רק נקודת מוצא לפנטזיה סובייקטיבית , שאין לה דבר עם רבי נחמן ועולמו . אני מתיימר לקלוע לעולמו של רבי נחמן ולפתוח בו פתח . אין פירוש הדבר שרבי נחמן היה מנסח את עצמו במושגי - פשיטא שלא . פירוש הדבר הוא רק שהתוכנות והמושגים שאציע מכוונים לפענח את הלכי הרוח הממשיים והאמיתיים שהניבו את הטקסט . מבחינה זו , אני מציע בספר טיעון שניתן לביסוס ולהפרכה . הפרשנות שאציע מתיימרת להנהיר את הטקסטים , ומידת הצלחתה או כשלונה לעמוד בכך היא מדד לתוקפה ולאמיהותה . רבי נחמן היה אדם מאמין , ואילו מערכת המושגים שלי שאובה מהוגים שרובם אינם מגדירים את עצמם מאמינים וחלקם אף מגדירים את עצמם לא מאמינים . כיצד אפשר , אפוא , לקוות שמערכת המושגים הזו תפתח פתח לעולמו של רבי נחמן ? אשיב על כך מכמה פנים . ראשית , איני סבור שיש הפרדה מלאה או חיץ אטום בין העולמות
|
|