המודיעין הקרבי במלחמת שלום הגליל

עמוד:42

המודיעין הקרבי במלחמת שלום הגליל במלחמת שלום הגליל יושמו לראשונה הלקחים המודיעיניים שנלמדו מהמלחמה שקדמה לה - יום הכיפורים כיצד הופעל מערך האיסוף הקרבי של מודיעין השדה במלחמה , ומה ניתן ללמוד מהניסיון הזה דני אשר ד"ר , תא"ל ( , ( 'מיל שירת בתפקידי שדה ומחקר באמ"ן , בפיקוד וביחידות השדה , משמש יו"ר הוועדה למורשת מודיעין השדה במל"מ . ריכוז החומר למאמר נעשה במסגרת ועדה זו מלחמת שלום הגליל הייתה המלחמה הראשונה של צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים . בצד הפעלת הכוחות המתמרנים , המסייעים והתומכים הפעיל לראשונה מודיעין השדה מערכת שלמה של איסוף קרבי שנבנתה על בסיס לקחי המלחמה הקודמת . למלחמה קדמו נוהלי קרב ארוכים שבהם נלמדו האויב והשטח בזירה והוערכו דרכי הפעולה של האויב הפלסטיני , הסורי ואפילו אלה של כוחות הצבא הלבנוני ושל כוחות האו"ם של יוניפי"ל . לפני המלחמה למדו במטכ"ל ובפיקוד הצפון את ההתארגנות הפלסטינית בלבנון והעריכו את יכולתה להתנגד , למדו את תורת הלחימה ויישומה במגרש הלבנוני , אך לא צפו השתלבות סורית מסיבית בלחימה שם . זמן רב קודם שפרצה המלחמה הכין פיקוד הצפון את חומרי המודיעין למלחמה במחבלים וכן לאפשרות לחימה בצבא הסורי הפרוס במרחב . מחלקות המודיעין באוגדות ובחטיבות למדו את יעדיהן והכינו חומרים כנדרש . בעוד שמחלקת המודיעין של פיקוד הצפון הכינה תיקי שטח ותיקי צירים של כל דרום לבנון , התגייס גם המטכ"ל להכנת חומרי מודיעין לקראת המלחמה הצפויה . בענף , 1 המופקד על המחקר הגיאוגרפי , הכינו בסיוע לפיקוד פוטוסטטים של מרחבי הלחימה . עבודת המחקר והכנת העזרים כללה גם ניתוח של צירי תנועה אפשריים , בעיות עבירות בבקעת הלבנון , חשש מהצפות וכן זיהוי ואיתור של תשתיות של ארגוני המחבלים כולל מוצבי שליטה ופיקוד , מנהרות אחסון ומערכים נוספים . מאמץ מחקרי הוקדש גם לעדכון מערכי ההתבצרות הסוריים בבקעת הלבנון ועל ציר בירות-דמשק . מאמר זה בא לתאר את הדרך שבה הופעל המערך הקרבי ואת הלקחים שהופקו בעקבות הניסיון שהצטבר אז . היה זה , למעשה , הניסיון הראשון בהפעלה ממושכת של מערך זה במלחמה של ממש . היבטי המודיעין הקרבי במלחמת של"ג אחת מנקודות התורפה שהתגלו ב 1973 הייתה , כידוע , מערך המודיעין הקרבי - הגורמים והאמצעים שנועדו לתת למפקדים ולכוחות בשדה הקרב ידיעות ומודיעין . מלחמת שלום הגליל הייתה הזדמנות ראשונה לבחון את השינויים במערך זה . לאחר מלחמת יום הכיפורים הקצו צה"ל וחיל המודיעין משאבים ניכרים כדי לתקן את המעוות . גובשה תפיסה שלפיה יש להקנות לכוחות עצמאות באיסוף , נרכשו ופותחו אמצעים , הוקמו יחידות ייעודיות , והלקחים שולבו באימונים ובתרגילים בכל הרמות . התפיסה הייתה שאם יוקצו גורמי איסוף מתקדמים לעוצבות , הן ישרתו את עצמן בגזרתן . כל המידע הדרוש למפקדים לתכנון קרבות במרחב פעולתם ולניהולם ההולם יהיה מצוי בהישג ידם , אם רק ישכילו להפעיל נכונה את שעומד לרשותם . מערך האיסוף במלחמת של"ג מערך האיסוף הפיקודי נדרש לתת מענה גם להיערכות הצבא הסורי ופעילותו ברמת הגולן ולאפשרות שילובם של כוחות משלוח בזירת הפיקוד . תוכנית האיסוף התבססה על הקצאת עיקר הסד '' כ האיסופי לאוגדות ומתן עצמאות בהפעלתו . אמצעי האיסוף כללו את רוב האמצעים של חמ '' ן דאז . המטכ '' ל שמר להפעלתו אמצעים מעטים . במהלך המלחמה הקים הפיקוד כוחות מאולתרים , ומפאת מיעוט האמצעים לא הוקצה לכוחות אלו סד '' כ איסופי של ממש . בלחימה בלבנון לקחו חלק , תחת מעטה פיקוד צפון ומפקדת הגיס הצפוני , כוחות של שלוש אוגדות שריון סדירות , שתי אוגדות מילואים וכן אוגדה , 91 שהיא האוגדה המרחבית של פיקוד הצפון , ואוגדה 96 שנבנתה על בסיס מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי . לצד מחלקות המודיעין של כל אחת מהאוגדות פעלו לראשונה יחידות המודיעין ( יחמ"ני המילואים ) אשר נועדו לספק מודיעין טקטי חזותי באמצעות מערכות תצפית אופטיות ואלקטרואופטיות ליום וללילה . לצדן פעלו גם גורמי מודיעין חבירים ובהם מחלקות גנ"ד ( להאזנה , ( חוליות של חוקרי שבויים שתוגברו גם במערכות רמקולים לכריזה לצורכי ל"פ טקטי וחוליות של אוספי מסמכים ושלל טכני ( אמש"ט . ( בשמים הופעלו בצד מטוסי הצילום ומטוסי התצפית הקלים של למלחמה קדמו נוהלי קרב ארוכים שבהם נלמדו האויב והשטח בזירה והוערכו דרכי הפעולה של האויב הפלסטיני , הסורי ואפילו אלה של כוחות הצבא הלבנוני ושל כוחות האו"ם של יוניפי"ל עבודת המחקר והכנת העזרים כללה גם ניתוח של צירי תנועה אפשריים , בעיות עבירות בבקעת הלבנון , חשש מהצפות וכן זיהוי ואיתור של תשתיות של ארגוני המחבלים כולל מוצבי שליטה ופיקוד , מנהרות אחסון ומערכים נוספים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר