|
|
עמוד:12
האינטונציות , הדיקציה , משחקי המילים , הטון והמקצב . אי אפשר גם לתרגם במלואן מטפורות , ובוודאי שאי אפשר לתרגם כפל משמעות . קביעה זו נכונה גם בנוגע לכל פרשנות לשירה . בחקר הספרות החדש מקובל לומר שבספרות 2 בכלל אבל בשירה בפרט תוכן וצורה הם אחד ואינם ניתנים להפרדה , ועל כן כל פירוש הוא בהכרח שינוי יסודי של המקור . היופי הנעלה של השירה אינו ניתן לפרפרזה , ולכן ניתן להבחין בו וניתן להצביע לעברו , אבל לא ניתן לתאר 3 אותו אלא במילות השיר עצמן . משמעותו של השיר היא השיר עצמו , ואי אפשר להעביר אותה בדרך אחרת בלי לאבד את יופיו של השיר , שאם לא כן , לא היה טעם לכתוב את השיר בצורתו זו . השירה היא אפוא שילוב בין צורה פיזית לצורה מנטלית , ואם נפריד ביניהן איננו מדברים עוד על אותה 4 יצירה . משמעותו של השיר אינה עומדת בפני עצמה במנותק מהשיר עצמו , שכן היא אינה קיימת לפני הטקסט , אלא נוצרת על ידו . לו היה המשורר כותב מילים אחרות , הייתה משמעות השיר שונה בתכלית , וההבדל לא היה קישוטי 5 בלבד . גם בחיבור זה , בבואי להציע את ניתוח" לשירים של הטקסט המקראי , אני מודע למגבלותיו של הפירוש . כמו בכל ניתוח של שירה , גם כאן עצם המעבר מהשירה לפירוש , לפרפרזה , מצמצם את ריבוי המשמעויות של השיר , שהוא מנשמת אפה של השירה . יתרה מזאת , שיר השירים רווי מטפורות . מטפורות מטבען קשות להבנה , אבל בשיר השירים המשימה קשה במיוחד הן בשל מספרן הרב , אבל בעיקר בשל הריחוק בין עולם מושגיו של הקורא המודרני ובין זה של קורא השירה העתיקה הזאת . חיבור זה מטרתו אפוא להצביע אל עבר משמעות השירים מתוך הכרה ברורה שיש בהם הרבה מעבר למה שיוצג כאן . ואולם תקוותי שהחיבור גם יפתח צוהר חדש אשר יעמיק את הנאתו של הקורא מספר מקראי מופלא זה , ובעזרתו הוא יוכל לגלות רבדים נוספים ומשמעויות נוספות בשירת הנצח של האהבה המקראית . חיבור זה נכתב בשנת תשנ"ו , ( 2006 ) כשהייתי בשבתון מהוראתי באוניברסיטת בר אילן . ההתרכזות שנה תמימה בפירושו של שיר השירים הייתה חוויה בלתי רגילה , וגם אפשרה לי להתמסר לנושא ולהפיק ממנו את המרב בפרק זמן קצר יחסית . אני מודה לראשויות האוניברסיטה על שאפשרו לי להעמיק בהנאה משיר השירים בשנה זו .
|
|