מבוא זיקת התרבות היהודית המודרנית אל התנ"ך - הפרשנות היצירתית המגשרת

עמוד:9

המדע החדש גמ החדיר את ההסתכלות החיצונית שהיתה טעונה יחס ביקורתי אל היהדות - יחסה של חברה נוצרית שתהליכי החילון שעברה הגבירו את רגשותיה הדו ערכיים כלפי יהודים ויהדות . מכיוון שהתנועות המודרניות בעם היהודי נוצרו מתוך השאיפה לאמנציפציה , כלומר מהרצון להידמות לסביבה התרבותית המתחלנת , יחד עם הרצון להמשיך ולשמר ממדים של ייחוד , מילא מדע היהדות המודרני תפקיד כפול : הוא הגדיר והנהיר את הייחודי שבמקורות ובתוך כך חשף בהם את פניהם הרבות , שמקורם בדיאלוג שניהל העם היהודי עם תרבויות העמים שבתוכם ישב במשך הדורות . בדרך זו עיצב המדע החדש את אמות המידה לבחירה מושכלת בין מה שראוי להמשך יצירתי ובין מה שיש לדחותו או להזניחו , ובין מה שראוי לקליטה מבחוץ ובין מה שראוי לדחותו דחייה מתגוננת . כאמור , מדע היהדות חולל בגישתו הביקורתית מהפך לא רק בכל הנוגע לתפישת תרבות ההווה , אלא גם בנוגע לתפישתה של תרבות העבר : מנקודת ההסתכלות הביקורתית נראתה המורשת הדתית באופן אחר מכפי שהציגו אותה למרניה המסורתיים . מי שמעמיק בעיונו ימצא שכך הוכשר תהליך ההעברה של התכנים שנוצקו בקנקנים דתיים מסורתיים לתוך קנקנים חדשים של תרבות חילונית . תנועת ההשכלה היתה מודעה לכך שתהליך הלידה מחדש איננו ראשון מסוגו בתולדות העם היהודי , וכדי להכשיר את מפעלה מבחינת המסורת היא העלתה למופת כמה מפעלים דומים מן העבר שבעקבותיהם הלכה . החשובים שבהם היו יצירות "תור הזהב" של יהדות ספרד במאות האחת עשרה והשתים עשרה , בהשפעת הרבות האסלאם ; ויצירותיה של יהדות איטליה בתקופת הרנסנס האיטלקי . בשתי תקופות אלה כבר ניכרו אותות בולטים של חילון . ואולם כבר בשלבים הראשונים של יצירת ההשכלה התברר שהאתגרים החיצוניים שנצרכה להתמודד עמם היו גדולים ובעייתיים הרבה יותר מאלה שעמדו מול התרבות היהודית המסורתית בתקופות הקודמות , מכמה סיבות : ( א ) בגלל אופיה הארצי ( ( "חילוני"ה החד משמעי של התרבות המודרנית . ( ב ) בגלל היקפה הרחב ושכלולה המדעי והטכנולוגי , שאי אפשר לקנותם אלא בהתמסרות מרבית . ( ג ) בשל ההכרח לעשותה נחלת כל העם , ולא רק נחלת עיליות חברתיות קטנות יחסית .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר