|
|
עמוד:יג
בכין אמר כדנן אמר ד' אלוקים ארי ארחיקתנון לביני עממיא , ארי בדרתינון במדינתא ויהבית להון בתי כנישתא תנין לבית מקדשי ואינון כזעיר במדינתא דאתגליאו לתמן . כלומר , בתי הכנסת ניתנו על ידי הקב"ה במקום בית המקדש , והוא עומד בדרגה נמוכה ממנו רק במעט בתי" ) כנישתא תנין לבית " . ( "מקדשי מאידך גיסא , בתלמוד הבבלי ( מגילה דף כט ע"א ) מצאנו פירושים שונים לפסוק זה : " ואהי להם למקדש , "מעט אמר רבי יצחק : אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל , ורבי אלעזר אמר : זה בית רבינו שבבבל . דרש רכא : מאי דכתיב ( תהילים צ : א ) "ה' מעון אתה היית לנו" - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות . אמר אביי : מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנישתא , כיון דשמעית להא דקאמר דוד ( תהילים כו : ד ( 1 "ה' אהבתי מעון ביתך" - הואי גריסנא בבי כנישתא . בפירוש הבבלי לפסוק מצויים כמה ניואנסים החסרים מדברי התרגום . קודם כול , לפי רבי יצחק ורבא צורף בית המדרש לבית הכנסת כמועמד למעמד של מקדש מעט . בהתאם לכך מעיר רבי אלעזר שדווקא ביתו של האמורא רב מילא את מקום המקדש בבבל . בשני המקרים הכוונה היא אחת . מקדש המעט , בו שורה שכינה , הוא ( דווקא או בנוסף ) מקום שלומדים בו תורה , ולאו דווקא מקום שבו מתקיימת עבודת התפילה . רק אביי , לאחר שדרש את הפסוק "ה' אהבתי מעון , "ביתך איחד את פעולת הלימוד עם תפילתו . במקומות אחרים מובאים חילוקי דעות בשאלה האם בית הכנסת שווה 20 בקדושתו לבית המדרש , או שמא נחות ממנו . אולם , בכל מקרה , בית הכנסת אינו מוצע 21 כ"מקדש המעט" הבלעדי . 18 ידידי ד"ר י' פנקובר אישר שדברי התרגום מהווים מדרש על הפסוק , ולא "פשוטו של . "מקרא ראה גם י' אלבוגן , התפילה בישראל בהתפתחותה ההסטורית , תל אביב , תשל"ב , עמ' -336 . 337 19 השווה גם מדרש זוטא לשיר השירים ( מהד' בובר , פרשה א [ טו , [ ר"ה הנך יפה ) שמפרש את הפסוק ללא כל קשר לנזכר לעיל : "ולא עמר לישראל בימי המן אלא צדקה שהיו עושים , שנאמר 'ואהי להם למקדש מעט' ( יחזקאל יא : טז , ( ומנין ידענו שהיה הצדקה מעט שמה , שנאמר 'לולא ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט' שהייתם מחזיקים ידי עניים . " ... יש להעיר שהרד"ק בדבריו הנזכרים ניסה להסתמך על דברי חז"ל אלה בלי לפגוע בפשוטו של מקרא . 20 ראה ברכות רף סד ע"א : "אמר רבי לוי בר חייא : היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה , שנאמר ( תהילים פד : ח : ( 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים . 'בציון אמר רבי חייא בר אשי אמר רב : תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא , שנאמר : 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון , "' ומאידך גיסא דברי הגמרא מועד קטן דף כט ע"א : "ואמר רבי לוי : כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש , ומבית המדרש לבית הכנסת - זוכה ומקבל פני שכינה , שנאמר ( תהילים פד : ח : ( 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים . 'בציון אמר רב חייא בר אשי אמר רב : תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא , שנאמר : 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון . "' מן הראוי לציין שההלכה נקבעה כלישנא קמא . השווה שלחן ערוך , אורח חיים קנה : א . 21 כאן המקום להעיר שאמנם שניים מהחכמים המוזכרים במקור הבבלי הם ארצישראליים ( רבי
|
|