|
|
עמוד:ז
פתח דבר אנו מציינים בשמחה ובסיפוק את הוצאתו לאור של הכרך השני של כנישתא , היוצא לאור כשנה אחרי הופעת הכרך הראשון . זכינו לתגובות טובות לכרך הראשון והן עודדו אותנו להמשיך במפעל זה . ההצלחה מתבטאת גם בהפצה המוצלחת של הכרך וגם בעובדה שמחברים רבים ומכובדים הציעו מפרי מחקריהם לקבצים הבאים . אנחנו משתדלים לשמור על הרמה הגבוהה שאפיינה את הכרך הראשון , ומתקדמים בהכנת הכרך השלישי . הנושאים הנדונים בכרך זה מגוונים מאוד . על מבנה בית הכנסת עצמו דנה ברכה יניב , במאמרה על ארונות הקודש במזרח אירופה . היא מראה כיצד שיקולים אדריכליים משפיעים על העיצוב האמנותי של בית הכנסת וכיצד עיצוב זה חוזר ומשפיע על התפיסה המסורתית את שלושת הכתרים לפי פרקי אבות ( ד : יז : ( כתר תורה , כתר כהונה וכתר מלכות . המאמר מלווה בתמונות - אחדות מהן נדירות - המבהירות את העניין . באידאה של בית הכנסת עוסק מאמרו של ג'פרי וולף , המביא שיקולים חדשים וראיות חדשות להעלאת דימויו של בית הכנסת כמקדש , ולא רק . "מעט"כ מאמרה של יהודית פריגישי עוסק בתרומתה של המוסיקה לחווית בית הכנסת ובתפיסה המחקרית המסורתית על מקורה של המוסיקה הזאת , והוא מציג תפיסה חדשה הנוגעת בקשרים בין עדות ישראל ומסורת העבר . גם מי שאינו מתמצא בדקדוקי המוסיקה ישכיל וילמד מן המאמר על דרכי המסורת היהודית במהלך הדורות - שמירתה על עצמאותה מצד אחד , והשתלבותה בסביבה מצד שני . המאמרים העוסקים בתפילה עצמה מקיפים , כמעט , את כל ההיסטוריה היהודית . פיטר ון דר הורסט , במאמרו , מנתח תפילות המצויות בכתבי פילון ] ומאמרו של מרדכי מאיר מתאר את תולדותיה של "תפילה , "זכה תפילה שנתקבלה בבית הכנסת רק בדורות האחרונים ממש . מאמרו של חננאל מאק דן בהקבלה שבין המוטיבים בברכות ההפטרה ובין מוטיב המצוי בנוסח תפילת העמידה של הימים הנוראים . יוסף ריבלין מציג במאמרו תפילה מיסטית מיוחדת של הדורות האחרונים שנועדה לערב ראש חודש . בסידור עצמו , עוסק מאמרו של עמוס דודי , המציג לפנינו את כתבי-היד של הסידור הספרדי שמלפני הגירוש תוך העלאת הבעיות המתודיות הנוגעות בדקדוק לשון הספרדים . מקומן של הנשים בעולם התפילה זכה להתייחסות מיוחדת בקובץ זה . יעל לוין , במאמרה , פורשת לפנינו סקירה על נשים שחיברו תפילות שנועדו לא רק לחוג המצומצם של הנשים אלא לשמש בתפילות לכלל ישראל . יעל לוין היא גם נאה דורשת וגם נאה מקיימת , כי היא עצמה חיברה קינת נשים לבית המקדש שנועדה להיכלל כחלק מן הקינות בתשעה באב ; ודומני שאכן קינה זו נתקבלה במספר קהילות . ראיתי לנכון להזכיר זאת כאן מכיוון שד"ר לוין , במאמרה שדן בנושא , לא כללה את תרומתה שלה .
|
|