|
|
עמוד:10
אשנב צר , שבערו אפשר להציץ לתחום החתום של המיסטיקה התגאית , הנשמר תמיד בסוד כמוס . בקליפת אגוז נמסרו לנו כאן רמז על מהותו של העיסוק הסודי , ידיעה על ראשי המיסטיקאים , ואף מיון והערכה של אבות הטיפוסים בתחום זה . בדברים אלה ליבם כבר מציב עצמו בצד אחד , מוגדר מאוד , של התייחסות לברייתא - הוא מאמין שהיא מבטאת ניסיון מיסטי ממשי . בכך הוא מצרף את קולו לקולם של מיסטיקאים ו'יורדי מרכבה' שעסקו בברייתא בעת העתיקה ובימי הביניים . אצלם , בספרות ההיכלות ובקבלה , נתפס ה'פרדס' ככינוי לעולמות העליונים , ומסע הארבעה כדגם למסעות מיסטיים אחרים . הפירוש הראשון המוכר לנו , הוא של רב האי גאון ( בבל , ( 1038-939 אשר נשאל על הברייתא ( בתלמוד הבבלי ) ועל הביטוי , 'פרדס' ונתבקש לפרש את משמעותם 'כי רבו . 'הדעות תשובתו : ואשר שאלתם : זה ששנו חכמים" 'ארבעה נכנסו לפרדס - בן עזאי ובן זומא אחר ור' עקיבא' - זה הפרדס מה הוא , ובמה הציץ ונפגע , ופגיעה זו מה היא , ומה הוא קיצץ בנטיעות , ומה הן הנטיעות הללו . ור' עקיבא שנכנס - לאיזה מקום נכנס , ומפני מה נכנס בשלום ויצא בשלום , אם תאמר מפני צדקתו - הנה גם בן עזאי וחבריו צדיקים הם , יפרש לנו אדוננו הלכה זו כי רבו הרעות . ושמא אתה יודע , כי הרבה מן החכמים היו סוברים כי מי שהוא הגון בכמה מרות זכורות ומבוארות , כשמבקש לצפות במרכבה ולהציץ בהיכלות של מלאכי מרום , יש לו דרכים לעשות : שישב בתענית ימים ידועים , ומניח ראשו בין ברכיו , ולוחש לארץ שירות ותשבחות הרבה , שהן מפורשות . ובכן מציץ בפנימיו ובחדריו כמי שהוא רואה בעיניו היכלות שבעה , וצופה כאילו הוא נכנס מהיכל להיכל ורואה מה שיש בו . ויש שתי משניות שהתנאים שונין אותן בדבר זה , ונקראות היכלות רבתי והיכלות זוטרתי , ודבר זה מפורסם וידוע . א . הפתיחה במקור בארמית : 'ודשאילתון : הא דתנו . 'רבנן תרגמתי להקלת הקריאה . וכן תורגמו כל הטקסטים בארמית להלן , כשהמקור בארמית מובא תמיד בשוליים .
|
|