|
|
עמוד:9
: ( 135 : 1993 ) 'בדרך כלל לא התעניינו , "אחר"ב שיצא ופרש מעולמם של . 'החכמים יישוב הסתירות ניתן להיעשות בעזרת הבחנות שונות - הבחנה כרונולוגית , הבחנה בין סוגי הקוראים , הבחנה בין המקורות , ומה שיכול להועיל במיוחד - הבחנה תוכנית טקסטואלית . מן הבחינה האחרונה הזאת יש לפרשת 'אחר' שני מרכיבים : ( א ) המסורת על הארבעה שנכנסו לפרדס ; ( ב ) הסיפורים על 'אחר' וגורלו , הממוקדים בחלקם ביחסים שבינו לבין רבי מאיר . א . 'ארבעה נכנסו לפרדס ' המסורת על הארבעה שנכנסו לפרדס היא ברייתא , כלומר מסורת תנאית שלא נכללה במשנה . הברייתא מופיעה לראשונה בתוספתא חגיגה ( ב , ג , ( ובנוסח דומה בתלמוד הירושלמי ( חגיגה ב , א ( עז ע"ב . ( 1 מובא בה הסיפור על ארבעה תנאים ש'נכנסו לפרדס' - בן עזאי , בן זומא , 'אחר' ורבי עקיבא . שלושה הראשונים 'הציצו' בעולמות העליונים , והצצה זו היתה גורלית עבורם : בן עזאי הציץ ומת , בן זומא הציץ ונפגע , 'אחר' הציץ וקיצץ בנטיעות . רק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום . בתלמוד הבבלי נוספו לברייתא שני משפטים ( בראשיתה ובסופה ) שאינם מצויים בנוסחים האחרים : ( א ) 'אמר להם רבי עקיבא . כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים ! משום שנאמר "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" ( תהלים קא : ז ; ' ( ( ב ) 'ואף רבי עקיבא בקשו מלאכי השרת לדוחפו , אמר להם הקדוש ברוך הוא : הניחו לזקן זה , שראוי להשתמש . 'בכבודי ניתן לומר שעל הברייתא נכתבו תלי תלים של פרשנות ומחקר . עיקר הוויכוח נטוש סביב שאלת יסוד : האם הברייתא משקפת איזה שהוא ניסיון מיסטי , או שמא אינה אלא משל לעיון אינטלקטואלי , תורני או פילוסופי . יהודה ליבס , חוקר תולדות המיסטיקה היהודית , כותב ( תשמ"ו : : ( 1 סבורני שאין עוד בספרות דוז"ל פיסקא באורך דומה שהוקדשו לה מילות פרשנות ומחקר כה רבות כפי שהוקדשו למעשה זה , מעשה 'ארבעה שנכנסו . 'לפרדס ואין פלא בדבר . כאן כאילו נפתח בפנינו
|
|