ב. אספקטים עיקריים של יצירת האמנות

עמוד:12

ב . אספקטים עיקריים של יצירת האמנות אולם מהי ידיעה זו שאנחנו מבקשים ? ידיעת מה ? של איזה צד סגולי של היצירה האמנותית' של אילו הקשרים ספציפיים של האמנות או תולדותיה אנו מחפשים ? דווקא אם אנו מקבלים שידיעה אובייקטיבית ושיטתית , זו הקרויה לפעמים 'ידיעה מדעית / אמנם מסייעת 1 ראה . E . Panofsky , Studies in iconology , New York 1939 , p . 10 הדברים הודפסו פעמים רבות בקבצים שונים . וראה גם את הדברים המעניינים , שלא זכו עדיין להערכה הראויה , מאת F . Bern- heimer , The Natureof Representation , New York 1961 , p . 154 ff . 2 פיתוח נוסף של הרעיון של פאנופסקי מביא T . Klein , La forme et ! 'intelligible , Paris 1970 , pp . 353 — 374 ( 'Considerations sur les fondements de l'iconographie' ) הדימויים המקראי זר לו מכול וכול . השוני בתגובה נובע דווקא מכך' שהצופה אינו 'לוח חלקי כשם שהאמן לא היה לוח חלק . אין אנו מתכוונים להסיק ממצב דברים זה מסקנות מרחיקות לכת ( כגון זו' שבלי ידיעת הרקע אין לנו שום גישה אל יצירת האמנות ;( הוא מראה לנו רק זאת' כי הרחבת הידע מסייעת ומעמיקה את ההבנה' כי ה'מדע' יכול לסייע בידינו לראות' ולסגל לעצמנו את היצירה האמנותית אף ביסודותיה העיקריים . בפרקים הבאים נעסוק בכמה מפעלים גדולים' שבהם איפשרה לנו הידיעה לגלות את האופי האמנותי של יצירות ושל תקופות שלמות . אבל אפילו בתחום הצורני גרידא אין אנו יכולים לפעמים לוותר על הידיעה האוב ייקטיבית' המדעית . אם רוצים אנו 'לקרוא' יצירה' לתת לעצמנו דיךוחשבון על מה שנוכח בפשטות לנגד עינינו , חייבים אנו לעתים לשייך תחילה את היצירה לתקופה מסוימת ולדעת את טיב המסורת האמנותית שמתוכה היא צמחה . בחיבור ידוע הראה פאנופסקי שכדי ' לקבוע אם עצם מסוים מתואר כשהוא מרחף באוויר' חייבים אנו תחילה לדעת את תולדותיה של היצירה' התקופה והאסכולה שבהן נוצרה . אם הציור הפלמי של המאה החמש עשרה' דהיינו ציור שהוא נאטוראליסטי מיסודו ומושתת על תפיסה פרספקטיבית של החלל' מתאר גוף בלי קרקע מוצק מתחת לרגליו' הרי הכוונה היא לתאר אותו כמרחף באוויר . אולם אם בכתב יד מעוטר מראשית המאה האחת עשרה עיר שלימה מתוארת בלא קרקע , אין כוונת האמן לתאר אותה כשהיא מרחפת . הציור של המאה האחת-עשרה לא היה בנוי על תיאור פרספקטיבי של החלל , אופיו אינו אופי נאטוראליםטי , וחסרונו של הבסיס המוצק אינו מעיד אפוא על רחיפה . ! דוגמה זו ואחרות כיוצא בה 2 מראות' כי גם בתחום הצורני עצמו , בתחום שהוא כולו נוכח לנגד עיניו של הצופה' עשויה הידיעה הימדעית' ( במקרה זה ההיסטורית ) להיות בעלת משמעות עקרונית . שוב מתברר לנו , כי הפגישה יהבלתי אמצעיתי של הצופה עם היצירה אינה בלתי אמצעית מכול וכול . כאן מקומו של מדע האמנות . אין הוא מבקש להיות היסטוריה של אובייקטים מסוימים ( אלמלא כן היה עוסק באמת רק בצדדים שוליים לגבי האמנות , ( אלא מבקש הוא לתרום להבנת האמנות באמצעות הידיעה המקפת של מבנה היצירה והיווצרותה .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר