|
|
עמוד:12
האלטרנטיבה לסוג החשיבה המיונית ( הטכסונומית ) ולתפיסה הליניארית של תולדות הז ' אנר , נמצאה לי , כמו למחקרים רבים בתחומים אחרים בני זמננו , בחשיבה המעמידה במרכזה את מושג ה'מערכת . ' בנקודה זו יש להעיר כמה הערות הבהרה : ראשית , השימוש שייעשה כאן במושג ה ' מערכת ' הוא שימוש במובנו היסודי , הסטרוקטורלי של המושג - כלומר , כבשלם המורכב מטקסטים המקיימים ביניהם יחסי תלות הדדית , והממלאים תפקידים שונים בקיומו כמכלול אחד שאינו כפוף לפיתוח ספציפי זה או אחר בתורת המערכת . בחינת תולדות הז'אנר במושגים פונקציונליים , כגון ההנחה שהיווצרותו היא תוצאה של חלל , של חסר בדגם או במתכונת לצרכים מסוימים ; ההנחה שז ' אנר ( או דגם ) קיים כבר 'תפוס ' וממלא תפקיר מסוים במכלול , ושעל כן אין הוא פנוי למלא תפקיד אחר ; כמו גם ההנחה ששינויים במכלול משפיעים על מעמדו ועל תפקידו של הז ' אנר האחד ; ההכרה ביחסים הבלתי שוויוניים , ההיררכיים , שבין הז'אנרים השונים וביחסים הניגודיים שבין החטיבות הז'אנריות המרכזיות ( שירה - פרוזה , ( או בתוך חטיבת השירה עצמה ( לירי - סיפורי , למשל , ( או בין אופני מסירה שונים ( אישי - בלתי אישי ) - ההכרה בכל אלה כבגורמים מהותיים הקובעים את תולדות הז ' אנר , מתאפשרת רק מן החשיבה במושגים של 'מערכת ' ובהשלכות העולות ממנה . שאלה כגון הסיבה לאי היקלטותה המיידית של מתכונת פואמטית מסוימת והיקלטותה בשלב מאוחר יותר , היא שאלה המותנית בבדיקת הקונסטלציה בת הזמן של המערכת הספרותית במלואה , ולפעמים אף של המערכת התרבותית הרחבה , ובסימון השינויים החלים בה מפרק זמן אחד לאחר . שנית , תיאור תולדות הז ' אנר אינו מותנה אך ורק בהבנת יחסי הגומלין שלו עם ז ' אנרים אחרים במערכת הספרות העברית , כי אם גם ביחסים שבין מערכת זו למערכות של ספרויות אחרות שעמן היא באה במגע וגם בזיקות שבין מערכת הספרות העברית לתופעות ולאירועים לא ספרותיים בני הזמן בהיסטוריה היהודית התרבותית והחברתית . ואולם , ההנחה במחקר זה היא , שמידת הזיקה שבין מערכת הספרות העברית לבין מערכות ספרות שכנות או מערכות רוחניות וחברתיות פנימיות , וחיצוניות אינה אחידה בכל פרקי הזמן שבהם מדובר . יש תקופות שבהן לאירועים הרוחניים החברתיים השלכה ישירה , הניכרת בספרות ובז ' אנר עצמו , ותקופות שבהן הזיקות עקיפות ועמומות יותר . כך למשל בולטות הזיקות הישירות שבין האירועים במערכת האידיאולוגית של ' חיבת ציון' לבין האירועים במערכת הספרות העברית , כגון 'התנהגותם' של הז'אנרים שבתוכה , ובכלל זה הז ' אנר של הפואמה ; וכדוגמה אחרת , נציין את ההשלכות הישירות שהיו לביקורת הרוסית בשנות השישים והשבעים לא רק על הביקורת העברית , אלא גם על הדינמיקה של הז ' אנרים העבריים במערכת ועל התפקיד המסוים שממלאה בה הפואמה בפרק הזמן האמור .
|
|