הקדמה

מתוך:  > הסיפור במקרא > הקדמה

עמוד:ט

הקדמה סיפורי המקרא , הם מאבני היסוד של התרבות , האמנות והספרות . סיפורים אלה נמסרו מדור לדור בקרב יהודים ונוצרים — ומקצתם נפוצים גם בין המוסלמים — ושימשו מקור השראה בלתי נידלה לציירים , סופרים ומלחינים . הדבר מעיד עד כמה דיברו הסיפורים אל לבם של הקוראים . ולמרות זאת , אין זה קל לעמוד על אופים האמנותי של הסיפורים : אין הם דומים לסיפור בן ימינו , לא בסגנון , לא בעיצוב העלילה ולא בהצגת הדמויות . היקף הסיפור מצומצם הרבה יותר ממה שקורא בן זמננו רגיל בו . גורמי העיצוב מתרכזים בתחום קטן יחסית , ומנצלים את ההיקף המזערי כדי ליצור עוצמה גדולה ולצבור מתח רב . ועל כן , מה שראוי , מבחינת סיפור זה , אינו בהכרח נאה בעינינו ; מה שלנו מובן מאליו , אינו מתאים תמיד למספר המקראי . נמצא , מי שבא להתבונן בסיפורים אלה , חייב ללמוד לעמוד על טיבם . בנושא זה עמלו פרשנים לא מעט , ואין חיבור זה אלא עוד תרומה למאמץ זה . מטרתו להציג את האמצעים האמנותיים העומדים לרשות המספר , את הדרך , שבה הוא מנצל אותם לעיצוב יצירתו , ואת תרומת העיצוב להבעת התכנים הרעיוניים שהמספר בא לתת להם ביטוי . תחילה יוצגו כמה מונחי יסוד בחקר הסיפור , שהתגבשו בענף מחקר זה בדורות האחרונים ( פרק א . ( אחר כך , נדון בעיצוב הלשוני והסגנוני . במסגרת זו נעמוד , בעיקר , על פרטי העיצוב במסגרת הפסוק והפיסקה , בבחינת אבני הבניין לסיפור השלם ( פרק ב . ( על יסוד ממצאים אלה , נעסוק , בהמשך , בארגון הסיפור השלם ובעיצוב העלילה ( פרק ג . ( אני מודה שמבחינות רבות היה עדיף להקדים נושא זה ככלל , ואת העיצוב הסגנוני היה אפשר להציג , בהמשך , כמכלול פרטים . שהרי , אנו רואים מלכתחילה , את הפרט בתוך הכלל . אך , מהצד השני , אין להתעלם מזה שהכלל לעולם נבנה מהפרטים המצטרפים זה לזה . לפיכך , היה

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר