|
|
עמוד:7
לו . ברגמן אינו נמשך אחרי הדחייה של היסוד המוסרי מתוך המירקם של האמונה ( עמ' , ( 107 ואין הוא רואה דרו לחתוך את הקשר הגורדי או את הדילימה . פתרון אמיתי לדילימה זו אינו קיים , ועל כן מן ההכרח לקיים את האלמנטים השונים בקוי-אכסיסטנציה שלהם ולא להעדיף אחד על פני רעהו וליצור , אם יותר לומר כן , כוליות של אמונה במקום הכוליות של המחשבה שנדחתה בביקורתם של הזרמים הדיאלוגיים . ההיזקקות לאמת מידה חשיבותה עולה לא רק מטעמים שיטתיים פנימיים , אלא גם על רקע האקלים הרוחני של התקופה . בעניין זה , כמו בעניינים אחרים , עולה המוטיב היהודי המניע את ברגמן , שהרי אנו חיים בעולם אנארכי מבחינה מחשבתית ומבחינת הערכים בעלי תוקף . שלילת החוקיות האובייקטיבית בעלת משקל של נ 1 רמות מחייבות אינה יכולה להיות המלה האחרונה בטיעון זה , אלא דין הוא למצוא את הדרך אל הנו י רמות מתוך הסובייקטיביות לקראת 'חוקיות חדשה שתכבול אותנו . ייתכן שמבחינת התוכן תהיה זו חוקיות דומה לזו הכתובה בשולחן-ערוך , וייתכן שלא ; על כל פנים תהיה זו חוקיות אשר הסובייקט יתננה לעצמו מתוך חירות' > עמי . ( 45 [ ה ] ספר זה של שמואל הוגו ברגמן יוצא לאור בימים הסמוכים ליום הולדתו התשעים . ואי אתה יכול לנתק את הספר מדמותו הרוחנית והאישית של בעל היובל שהוא בעל הסוגיה , מה גם שהסופר היא אישי מאוד משתי בחינות , שלכאורה שונות הן זו מזו אך איחודן הוא קו דמות של מחברו : הספר הוא אישי מצד זה שהוא מבטא את עולנ ! ו של המחבר , את מניעי מחשבתו , את חיפושי הדרך שלו ואת הדיאל 1 ג שלו עם עם פילוסופים הקרובים לו בזמן ובעניין . ועם זה הספר הוא פרשני , מסביר , מנתק את ההסבר מן המסביר , מנסה לרדת לסוף דעתם של ההוגים הנידונים בו ואינו מדחיק הסתייגויות וביקורות כלפי מרחב רעיונות שברגמן הוא שותף ובן בית בהם . יש בספר גילוי מובהק של אמפאתיה ( שאותה מזכיר ברגמן בספר הזה ושעליה
|
|