|
|
עמוד:5
או הניסוח המחשבתי והתיאולוגי של מהותה יכולים להיאחז אפוא בהבחנה זו של אפס רציפות בין האפשרות לממשות ולטעון שהעולם שאנו חיים בו הוא נס , אם אנו מבינים בנס התרחשות שאין לה הסבר בתוכה או במערכת הסיבתית שהיא שזורה בתוכה ( עמ' . ( 233 הערעור של קירקגור על היגל והערעור של רוזנצווייג על המחשבה הפילוסופית בכללותה , זו הנמשכת מיוון ועד להתנסחותה בעיר יינה , שהיתר אחד מבסיסי פעולתו של היגל — ערעור זה מוסבר אפוא בספר הזה על מלוא מניעיו , הן בתודעת האני והן בהבחנה של הקושיות שבמעבר בין האפשרות לממשות . [ ג ] השיחה אינה רק גילוי של ראשוניות הזיקות שבין בני האדם . השיחה היא גם גילוי של פתיחותו של אדם לאדם , ואפילו גילוי של העובדה כי אין האדם די לעצמו , והוא מעיקרו מותנה ואולי אפילו תלוי בזולת . האני אינו סגור בתוך עצמו , והמשפט שבו אני מאשר את מציאותי איננו יכול להיות משפט ראשון — בניגוד למה שסבר דיקארט ובניגוד לאורח שבו ביקש להשתית את הפילוסופיה . משפט הוא רק תשובה שבה מגיב האני על כך שקראו לו בשם ( עמ' . ( 197 ההיענות לקריאה שבה ממקומו של האני והיא הפתח להצבתה של התופעה של האמונה , שהרי אמונה כל עצמה הוא בפנייה אל מעבר , ברחישת אמון אל מי שמעבר , וכיוצא באלה הגוונים של המושג . אן אם אנו מדייקים במשמעותה של האמונה , הרי לא זו בלבד שהיא פנייה של האדם אל מעבר לו , אלא היא גם היענות לפנייה המופנית אל האדם . אין האדם יכול להתקיים , מסכם ברגמן , בעקבות אבנר שתפיסתו נידונה בספר , בלי שישותו הרוחנית ניתנת על-ידי רוח הקודש שבאלוהים ( עמ' . ( 181 האמונה היא עמדה של האדם תוך מודעותו שאין היא שלו ואינה משלו . האמונה היא כוח , וכוח שניתן לאדם מגבוה ( עמי . ( 130 האמונה היא פאראדיכסאלית בטיבה לא רק משום תוכנה , כלומר שאברהם אבינו שנענה לצו האלוהי האמין , כפי שהעמיד על כך קירקגור , כי יצחק יינתן לו
|
|