|
|
עמוד:7
מבוא התרבות מכוננת ומעצבת את בני האדס כבני אדם , והיא אינה תוספת משנית על הווייתם . זהותם של בני אדם , סגנון חייהם ומכלול הפרקטיקות שלהם , נקבעים על בסיס תרבותם המסוימת . הם אינם יצורים "טבעיים" שניתן לאפיינם ללא תרבותם - הם יצורים תרבותיים ! קביעות אלו , הניזונות מהמסורת ההיגליאנית והמרכסיסטית , הן הנחות המוצא של הספר , והן חוזרות וניתנות בו מהיבטים שונים . מתוך פרספקטיבה זו אני מבקש לבחון את האופן שבו מתנהל שיח הזהות היהודי ישראלי . ההתמקדות בשיח הזהות ובאופניו משמעה שספר זה אינו מבקש להציע עוד תאוריה או עמדה על אודות תכניה המסוימים של הזהות והתרבות היהודית ישראלית ; תכליתו אחרת . הוא מציע ביקורת שיח זהות במובן כפול : ניתוח שיח הזהות הקיים תוך הארת הבעיות הכרוכות בו ; ושרטוט חלופות לשיח זה אשר עשויות להתמודד להערכתי בצורה עמוקה ויסודית יותר עם ההוויה היהודית ישראלית של ימינו . שלושה שערים לספר . השער הראשון - על הדרת התרבות , או : פרידה מישעיהו ליבוביץ - עוסק לכאורה בהוגה אחד , ישעיהו ליבוביץ . ואולם , מעבר לעניין האישי שלי בליבוביץ כהוגה , עיסוקי בו במסגרת ספר זה נועד לברר סוגיה יסודית אחת - כיצד הפך ישעיהו ליבוביץ לגיבור תרבות מקומי , שאישיותו והגותו ממשיכות להלך קסם על רבים , מאמינים ושאינם מאמינים כאחד ? הניסיון לפענח קסם זה מלמד יותר על החברה מאשר על האיש . התזה שאני מבקש להציג היא , שהקושי של החברה היהודית ישראלית לשוחח על תרבותה ועל זהותה , מצא לו אפיק ביטוי באמצעות גיבור - ישעיהו ליבוביץ , שבדומה לחברה לא ידע להתמודד עם הפנומן של התרבות בכלל ושל התרבות היהודית בפרט . הדרת התרבות היא יסוד בולט בשיח הליבוביציאני , ושער זה מוקדש לניתוח תופעה זו . השער הראשון הוא אפוא מסע בעקבות כישלונו של ליבוביץ , המבטא במובנים רבים את כישלונה של החברה היהודית ישראלית לשוחח על שאלות של זהות ושל תרבות . האם ייתכן כי
|
|