הקדמה דוד הרטמן

עמוד:9

הקדמה דוד הרטמן יוחנן מופס ואני מכירים כבר למעלה מארבעים שנה . הוא חברי והמורה שהציג בפני את המקרא כדרמה אנושית תיאולוגית מלהיבה ומרתקת . יוחנן מופס , המוכר ברחבי העולם כאחר מחוקרי המקרא המובילים כיום , הוא פילולוג מקראי ומומחה בדת מסופוטמיה ובהשפעתה על המקרא . אבל יוחנן שאני מכיר - המשורר חוקר , אמן הניתוח המדרשי אשר דמיונו התיאולוגי העשיר חושף את הריאליזם המהפנט של האל המקראי ואת האינטנסיביות של מערכת היחסים בין האל להיסטוריה האנושית - מוכר פחות לציבור הקוראים . כקוראי ספר זה , נתונה בידיכם הזכות הנדירה להיחשף לגישתו הפרשנית המרתקת של יוחנן ולזכות בזווית ראייה חדשה על המימד התיאולוגי של הנרטיב המקראי ושל השקפת העולם של המקרא . במשך שנים רבות הושפעתי מגישתו הפילוסופית של הרמב"ם למקרא ומניסיונותיו המתודיים להציע פירוש מחודש אשר יסיר את המבוכה שבייצוג האנתרופומורפי הבולט של אלוהים . הרמב"ם , הוגה שינק משורשי המסורת הפילוסופית האריסטוטלית , קיבל כמובן מאליו את הקשר ההכרחי בין שינוי וחוסר שלמות לבין רגשות והעדר חופש . ראשונה במעלה עמדה לו הדאגה הדתית פילוסופית לנסח גישה לשפת המקרא אשר תשמר את טהרתה של התפיסה הנכונה של המציאות האלוהית , שאת נכונותה , כך האמין , ניתן להוכיח . בניגוד חד לרמב"ם ולניסיונותיהם של חוקרים אחרים לערוך דה מיתולוגיזציה למקרא , יוחנן מופס משמר ללא כל אפולוגטיקה את החיוניות של אישיות האל . "אנושיותו" של אלוהים מוצגת בחיות ובריאליזם מושך עד כי ייתכן שהקוראים יתקשו להמשיך ולעבוד את

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר