|
|
עמוד:272
פרק 14 סוגיות בהנחיה לס ינגור עצמי מאז הקמת תנועת People First על ידי אנשים עם פיגור שכלי , התרחב העיסוק בתחום של הסינגור העצמי והוא מקיף היום אוכלוסיות שונות , כולל אנשים עם לקויות למידה . מספקי שירותים , מורים , מנחי קבוצות , אנשי אקדמיה ותרפיסטים למיניהם רואים בסינגור עצמי חלק מעיסוקם המקצועי , וכתבי עת מפרסמים מאמרים רבים כתחום זה . התכניות להנחיית לומדים עם לקויות למידה כוללות לרוב מידע על זכויות ותנאים סביבתיים , ומלמדות מיומנויות של תקשורת בין-אישית ומיומנויות לפתרון בעיות ולקבלת החלטות לשם בחירת השירותים המתאימים . נוסף על כך , הן מפתחות במישרין או בעקיפין גם תכונות מוטיבציוניות שיקדמו את השימוש בסינגור עצמי , כמו חיזוק תחושת המסוגלות העצמית , ייחוס תוצאות לגורמים פנימיים-נשלטים , נחישות והתמדה . בעלי מקצוע , הנותנים שירותים לאנשים עם לקויות למידה , מעודדים לרוב את ההקמה של קבוצות הנחיה לסינגור עצמי . בקבוצות הנחיה כאלו המשתתפים דנים בנושא הסינגור ומבטאים את תחושותיהם האישיות לגבי מצבים הדורשים סינגור עצמי . אך לדבר על סינגור עצמי אינו סינגור עצמי ! אספיס ( Aspis , 2002 ) טוען כי טיפוח סינגור עצמי לא עוסק רק בהעלאת רגשותיו ומודעותו של האדם לגבי מצבים שונים , אלא הוא דורש גם עשייה , שתוביל ליצירת " שינוי ממשי וארוך טווח " ( שם : . ( 3 לא די בשיח על סינגור עצמי אלא יש צורך בפעולה שתיצור שינוי ! לענייננו , השינוי הנדרש אינו שינוי מקומי , מזערי , שבין לומד אחד למורה אחד במקצוע לימוד מסוים . מדובר על שינוי , שבו מוקד הכוח עובר מעובדי המערכת ( כולל מורים ) אל הלומדים עם לקויות הלמידה בעצמם . מכאן החשיבות בכך שהנחיה לסינגור עצמי תכלול גם את הפעילות הקהילתית , שבה האדם עם לקות הלמידה רואה חובה לעצמו לשנות את מערך ההתייחסות בקהילה שבה הוא פועל לכיוון הבנת הצרכים של אנשים עם לקויות למידה ( ראו תכנית מס"ע לסטודנטים ויציאת הסטודנטים לפעילות במכללה שלהם . ( סינגור עצמי כולל גם הגדרה מחודשת של אנשים עם לקויות למידה לגבי ההתנסויות שלהם במערכת החינוך בהקשר היסטורי וחברתי . הגדרה מחודשת
|
|