|
|
עמוד:267
שילוב הכוונהע צמית וס ינגור עצמי בתכניות להכשרתמורי ם דארלינג-המתד טוענת , שאם מורים רוצים להיות אנשי מקצוע אמיתיים , בעלי יכולת ואחראים בקביעת הצרכים של תלמידיהם , הרי שתכניות להכשרת מורים חייבות לספק הזדמנויות לסטודנטים להוראה "לשלב את בסיס הידע שנבנה באקדמיה עם הידע שנלמד מאינטראקציות קרובות עם ילדים , הורים ועמיתים" . ( Darling-Hammond , 1994 : 6 ) המלצה זו אינה מיושמת בתחום של הכוונה עצמית וסינגור עצמי . אף על פי שהספרות המחקרית כוללת בסיס ידע רחב על התרומה של פיתוח הכוונה עצמית לאנשים עס לקויות למידה , והיא אף מתארת תכניות הוראה לטיפוח הכוונה עצמית וסינגור עצמי , הרי שבפועל הידע הזה אינו משולב באינטראקציות הקרובות עם סטודנטים להוראה ועם תלמידים בתכניות השונות להכשרת מורים . החוקרים נבין , מליאן וויליאמס ( Nevin , Malian & Williams , 2002 ) חקרו ומצאו כי "אין תכנית לימודים ברורה להכשרת סטודנטים להוראה העוסקת בהוראת מיומנויות של הכוונה עצמית" ( שם : . ( 75 בעקבות זיהוי החסר הזה הם פנו לפתח מערכת הכשרה , הכוללת בתוכה באופן אותנטי ידע תאורטי והתנסויות שדה לפיתוח הכוונה עצמית של סטודנטים להוראה ושל תלמידיהם בבית הספר . מטרת הקורסים הייתה לעודד את הסטודנטים , המכשירים עצמם להוראה בחינוך המיוחד , לקבל על עצמם תפקיד מנהיגותי בפיתוח מודלים של פגישות IEP ( פגישות לקביעת התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד , בעיקר לקראת המעבר שלו מבית הספר למסגרות לימוד ותעסוקה על-תיכוניות . ( בתכנית ההכשרה של סטודנטים להוראה נכלל רצף של חמישה קורסים בנושאים של הערכה , המשפחה ואנשי המקצוע כשותפים בהוראה , ניהול התנהגות , חלופות והתאמות בתכנית הלימודים ( כולל טכנולוגיה מסייעת , ( ודרכי הוראה מעבר לחלוקה קטגוריאלית של לקויות . המטרות הלימודיות עבור סטודנטים להוראה שלמדו קורסים אלו היו כפולות : א . לפתח כישורים , מיומנויות , עמדות וביטחון עצמי לגבי תכנון , יישום , הערכה , וארגון מחדש של מפגשי IEP עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים מגוונים . הערכת התכנית מצביעה על כך , שהתלמידים גילו עניין ונכונות להשקעה בלימודים ותפסו את מוריהם כתומכים באוטונומיה שלהם כלומדים , יותר מאשר תלמידים בבית ספר , שלא הונהגה בו תכנית זו ( אך הונהגה בו תכנית חדשנית אחרת בתחום הלמידה . (
|
|