יש לי לגיטימציה

עמוד:258

שקר . אם יש לך משהו טוב להגיד , אז למה שלא תגידי ? בקיצור , בסינגור עצמי הרגשתי שאני מתנתקת מרגשות ואז אני יכולה לעשות מין ניתוח כזה , ולהגיד : זו הרשימה שלי ואני הולכת לפעול . ענת גם שלחה אותי לעשות את המשימה , את מבינה ? ממש לסנגר . תכננו מה אני אעשה ואיך היא תעזור לי . גם כשהלכתי לדבר עם המורה , ביקשתי מענת שהיא תבוא איתי , אבל לא הרגשתי כמו ילדה קטנה שמביאה את האמא שלה . הרגשתי שאני מביאה גיבוי . הבאתי כבר פעם מישהו מהמשפחה שלי לדבר והרגשתי שזה נראה מטומטם , שאני מביאה את אחותי . מה , אני לא יכולה להסתדר לבד ? אבל פה הרגשתי שלא איכפת לי , שהמורה תשאל למה אני באה עם ענת . הרגשתי שענת באה ויושבת איתי , אבל אני מדברת . היה עוד עניין . היה שם משהו שהופתעתי . הופתעתי שפתאום הגעתי לשלב שאפשר גם אחרת . הרגשתי שמהנקודה הזו אני יכולה להגיע למרצה ולהגיד לו : תשמע , אני כך וכך ואני מבקשת , ומה המכללה יכולה לתת לי ומה אני יכולה לעשות . ממש לנתח את זה . כי לפני כן , הכל היה סלט בראש : מה אני יכולה לעשות , מה הם יכולים לעשות , מה אי אפשר לעשות , מה הפתרונות . זה גם קטע . ענת אמרה לי להציע ז פתרון . אמרתי לה : את אומרת לי להציע פתרון ? הפתרון יבוא . ' זה כמו להגיד למישהו חולה , שהוא יעזור קודם לעצמו ורק אחר כך הרופא יעזור לו . אז ענת שאלה אותי : איזה פתרון את מציעה ? אז אני מגייסת פתאום את השכל שלי , ואת המחשבות שלי , ואת הניתוח היבש שלי , ורואה שאני יכולה לעשות את זה . קודם , הכל היה מעורבב בראש ושום דבר לא היה מעשי . לעצמי אני אמצא פתרון ? ישבנו ודיברנו . היה עוד משהו : נגיד שאני צריכה לבקש משהו לבת שלי בגן . הבת שלי באה וסיפרה סיפור , שמציקים לה והחברה אומרת לה שאם היא תצא לחצר , אז היא תיתן לה מכות . אני לא אמא שמגוננת על הילדים שלי , אבל איך אני אבוא לגננת ואדבר איתה ? זה כאילו שאני באה לעשות ביקורת על הגננת , כאילו שהיא לא יודעת מה נעשה בגן שלה , אבל הבטחתי לבת שלי לטפל בזה . ישבתי באוטו בחזרה מהמכללה , ואני רואה לנגד עיני את הדף עם השורות של הסינגור , הטבלה שישבנו וציירנו . זה הביא אותי להתקשר לגננת . קודם כל אמרתי לה דברים טובים , שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה ושאני יודעת שיש לה שיקול דעת , אבל יש לי בעיה קטנה , ואמרתי כך וכך . זה שאמרתי קודם כל , שאני סומכת על השיפוט שלה , היא שמעה את זה ואז יכולתי לבקש . ישר לבוא ולבקש היה נשמע כאילו ביקורתי . אז הבנתי שמה שעשיתי עם ענת אני יכולה לבוא ולעשות במקומות אחרים , גם כשהילדה שלי מבקשת שאני אטפל בבעיות . אני לא צריכה יותר לדחות דברים עד שיהיה פיצוץ . אני לוקחת את מה שעשיתי עם ענת ומשתמשת בזה בצורה שקולה , בלי רגשות . אמרתי לעצמי : וואלה , למדתי משהו . זה מאוד עזר לי , כי לא הרגשתי מתנצלת : לא מתנצלת על הבעיה שלי , לא מתנצלת על הקיום שלי , ולא מתנצלת על זה שאני חיה .

מכון מופ"ת

הוצאת יסוד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר