|
|
עמוד:52
תאוריית ההכוונה העצמית תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריית מוטיבציה המבוססת על הגישה ההומניסטית , הדוגלת כמיטביות ( well-being ) של האדם , בפיתוח תחושת הערכה עצמית ובמימוש עצמי , בין שמדובר בתלמיד בכיתתו , בפציינט בקליניקה , כספורטאי על מגרש המשחקים או בעובד במקום עבודתו . התאוריה פותחה על ידי קבוצת חוקרים בראשותם של דיסי וראיין , ( Pelletier & Ryan , 1991 ; Ryan & Deci , 2000 ; Ryan , 2000 Deci & Ryan , 1985-, Deci , Vallerand . ) והיא עוסקת בהתפתחות האדם , במימוש הפוטנציאל שלו ובהסרת המכשולים לצמיחתו , זאת , בהנחה של"עצמי" ( self ) יש נטייה תמידית להשתכללות ולהתארגנות מסדר גבוה יותר . דיסי וראיין פיתחו את התאוריה כגישה למוטיבציה ולאישיות של האדם , המדגישה את החשיבות של האדם וסביבתו ביצירת המשאבים הפנימיים להתפתחותו ולהכוונת התנהגותו . על פיהם , מוטיבציה עוסקת בעירור , והיא יכולה לגרום להתנהגות להיות אותנטית , מלאת עניין , מתלהבת ובטוחה , ולגלות פעילות מוגברת , מתמידה ויצירתית , מלאת חיות , ערך עצמי ומיטביות כללית . תאוריית ההכוונה העצמית , ( Self-Determination Theory ) ובקיצור , SDT מדגישה שהתהליכים המניעים את האדם להתנהג בצורה מסוימת נובעים מהצרכים הבסיסיים שלו לצמיחה אישית ולהתמודדות עם אתגרים חדשים . תאוריה זו באה להסביר את הכוחות המניעים אדם לפעול , לחפש חידוש ואתגר , לממש את יכולתו , לחקור וללמוד . תאוריה זו טוענת שקיימת באדם נטייה טבעית להיות פעיל , מתעניין , חוקר וסקרן , ושנטייה זו ממלאת אותו כהנאה ובחיות . התאוריה של SDT כתאוריה של מוטיבציה פנימית אינה עוסקת בגורמים למוטיבציה פנימית , כי היא מניחה שמדובר בנטייה טבעית , אלא בוחנת את התנאים התומכים בה , המעוררים ומקיימים אותה , או כתנאים המפחיתים ומדכאים את הנטייה הטבעית של האדם להתעניינות ולפעילות . ממצאי המחקר של דיסי וראיין הובילו אותם להנחה שקיימים באדם שלושה צרכים פסיכולוגיים פנימיים - הצורך באוטונומיה , הצורך בתחושת יכולת פרק 3 היבטיםמוטי בציוניים
|
|