|
|
עמוד:50
חסר 'ם מסא-קוגנ'ס'ב"ם כדי להיות לומד עצמאי יש לרכוש ידע מטא-קוגניטיכי על תהליך הלמידה . ( Brown , 1978 ) ידע זה כולל שני רכיבים : . 1 מודעות של האדם לתהליכי החשיבה שלו ולטכניקות שהוא מיישם בלמידה הרכיב-. זה מתייחס לערנות או לרגישות של הלומד למשתנים הקשורים בו , במשימה ובאסטרטגיה , והמשפיעים על הביצועים הקוגניטיביים שלו . ההנחה היא שבמהלך ניסיונותיו הלימודיים רוכש התלמיד מידע על תחומי החוזק והחולשה שלו כלומד , על הקלות או על הקושי של משימות שונות עבורו ועל המגוון של דרכי יישום האסטרטגיות המקדמות את הלמידה שלו . . 2 ויסות עצמי של הפעלת מיומנויות קוגניטיביות : הרכיב הזה מתייחס לדרך שבה הלומד משתמש בידע שלו על עצמו , בידע שלו על אסטרטגיות למידה ובמשתנים של המשימה כדי לתכנן , ליישם ולנטר את ביצוע הלמידה שלו תוך השגחה ובקרה עצמית , ולכוון את עצמו ללמידה . מחקרים שונים מצאו שלתלמידים עם לקויות למידה יש ידע מטא-קוגניטיבי דל בתחומים שונים כמו קשב , זיכרון , קריאה , כתיבה , פתרון בעיות , שפה וחשבון , ואנשי חינוך פיתחו גם דרכי הוראה לשיפור המיומנויות המטא-קוגניטיביות של התלמידים האלו . פרסלי , למשל , פיתח עם עמיתיו ( Pressley & Associates , 1990 ) אסטרטגיות למידה מגוונות עבור תלמידים עם לקויות למידה . האסטרטגיות שהם פיתחו באו להעמיק יכולות מטא-קוגניטיביות , כמו מודעות למטרה הלימודית , תכנון למידה או ניטור עצמי ( השגחה ובקרה עצמית ) לשם הערכת ההתקדמות במילוי משימה . ( Pressley , 1990 ) לפי מודל הברית המשולשת , ייתכן שהתלמיד עם לקות הלמידה ידגים ברית שגויה בין מיומנויות קוגניטיביות למיומנויות מטא-קוגניטיביות , ואלו יכולות להימצא בקשר עם הסגנון המוטיבציוני שלו ולהשפיע על למידתו ועל הישגיו . כשניסיונות הלמידה שלו מובילים אותו לכישלונות חוזרים , הוא יכול להסיק בטעות שהמאמצים האסטרטגיים שלו לא יוכלו לקדמו . על רקע זה מתפתחים הקשיים המוטיבציוניים .
|
|