|
|
עמוד:10
דורון יעקב בוחן את שמות העצם בעלי הריבוי התמידי במשנה מבחינות שונות , ועומד על צורתם , על התנהגותם התחבירית ועל מאפייניהם הסמנטיים . מאמרו של מרדכי מישור דן בצורה "זומן" המופיעה בדפוס טשרנוביץ משנת תרכ"ב , תחת "זימון" שבכי"ק ו"זמון" שבדפוסים . הוא מעלה את הסברה כי זהו תיקון כתיב מכוון של מסורת אשכנז על רקע הצורה , "מזמן" כינויה של ברכת המזון ביידיש . שמא יהודה פרידמן עוסק בשורש ח'ש'ש' וביחסו , 'ש'ו'לח וטוען כי מדובר בשורש אחד מגזרת הכפולים . עוד הוא מתאר את קשת המשמעויות של שורש זה בלשון המשנה , ומתוך אלה הוא מציע פירוש לביטוי "אל תחושו למניינכם" ( ידים , ד , ג . ( שלמה אלקיים דן בלשונה של מסכת אבות המובאת במחזור פאס , בקרבת מחזור זה לסידור ר' שלמה ברבי נתן ובנוהג הקריאה במסכת אבות בשבת שנוהגים יהודי מרוקו . מאמרו של גבריאל בירנבאומ מציג קטע מן הגניזה שזמנו מסביבות המאה השלוש עשרה , ובו משניות אחדות . על אף שהטקסט מנוקד בשיטה טברנית , שני ייחודי כתיב מעידים ככל הנראה שהסופר הגה הגייה בבלית , ועולה ממנו עדות בבלית להגיית חולם כ ^ ולהגיית קמץ כתנועה אחורית הקרובה ל . 0 יצחק גלוסקא מתאר את היסודות הלשוניים שבמסכת "יומא" בהשוואה ללשון המקראית המשמשת לתיאור עבודת יום הכיפורים בויקרא טז . למרות תוכנה של המסכת , שהוא בעל ערך מקודש , ניכרת השפעת לשונות זרות בתחום הצורות ובתחום אוצר המילים והשמות הפרטיים . מאמרו של עמוס דודי בוחן את לשונה של מסכת "תמיד" שבסידור מנהג ספרד מן המאה החמש עשרה , שמצויים בו כמה קווי דמיון למחזורי ספרד אחרים מן התקופה שלפני הגירוש בניקודם של שמות אחדים . מצד אחר ניכרים הבדלים בכתיבם ובניקודם של שמות אחדים בהשוואה למצוי באבות הטקסטים של המשנה . משה חלמיש דן בנוסחיו השונים של הביטוי "לידך המלאה" שבברכת המזון ובשמות התואר הרבים שנצטרפו אליו במקורות שונים , ובייחוד שם התואר "הקדושה" הנראה חריג בהקשרו ויש שביקשו להמירו . "הגדושה"ב חיים א' כהן מעמיד במרכז מאמרו את שאלת ניקודה והגייתה של תיבת "הגפן" בברכה על היין במסורת אשכנז . עד לראשית המאה השבע עשרה נהוגה הייתה הקריאה בסגול , אולם במהלך קצת למעלה ממאה שנה בלבד השתלטה הצורה בקמץ , המתקיימת בהגייתם של האשכנזים עד ימינו . מאמרו של משה אזר דן בצירוף "על מנת" שמלשון חז"ל , בסביבתו התחבירית ובהקשריו הסמנטיים פרגמטיים . ראשיתו של הצירוף במבעים ביצועיים המשמשים בחיי היום יום לביצוע פעולות דיבור שונות , ביניהן גם פעולות משפטיות , ובהמשך הוא הועבר אל מבעים תיאוריים המדווחים על מבעים כאלה או מתארים אותם , ולבסוף גם אל מבעים תיאוריים מסוגים אחרים . רבקה שמש מתארת במאמרה יחידת שיח הרווחת במשנה , הכוללת נוסחת פתיחה עם התיבה . "מעשה" יחידת שיח זו היא סיפורית מצד אחד והלכתית מצד אחר , וכדי לזרוע אור על שני מאפיינים אלה משווה שמש בינה ובין יחידה מקבילה בבראשית רבא , הנעדרת את הפן ההלכתי .
|
|