|
|
עמוד:132
של יונה . במסע פוגש יונה בסוגיות הטוב והרע , החטא והעונש , הדין והרחמים . סיפור יונה הוא סיפור של תקווה לתיקון האדם . עיקריו של יום הכיפורים הם ההכרה בחטא , הבעת חרטה על מעשה באמצעות וידוי וההחלטה שלא לשוב אל החטא בעתיד . יום הכיפורים מאפשר אפוא לאדם את תיקונו . במהלך יום הכיפורים חוזרים על תפילת הווידוי עשר פעמים . בווידוי האדם נזקק להבנה , למודעות וגם לאומץ . אי אפשר להגיע להכרה בחטא בלא חשבון נפש . החוטא יכול להכיל את החטא אבל ההודאה בחטא משחררת את האדם מייסורי הנפש , מנטרלת אותו ממשגי העבר , מטהרת אותו ומאפשרת לו לצעוד ולהתפתח לעבר מציאות אחרת . קבלת האחריות על החטא ועל תוצאותיו דורשת מהאדם לרסן את גאוותו . ידיעת החטא מהווה אפוא גם הודאה בחולשת האדם , האדם מודה שלא תמיד הוא מצליח לשלוט ביצריו . הבנה זו תקפה גם כאשר האדם מבקש סליחה , והיא בולטת לא פחות כאשר האדם נדרש לסלוח לזולתו . הקושי לסלוח לאחר מתבטא בבירור בתפילה זכה , הפותחת את תפילות ליל יום הכיפורים . אם עיקרו של יום הכיפורים הוא הווידוי על החטא , מדוע אנו קוראים בספר יונה ? בברייתא המובאת בתלמוד במסכת מגילה נאמר על יום הכיפורים : " במנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה" ( מגילה לא ע"א . ( בדרך כלל קיים קשר בין הפרשה הנקראת בתורה ובין ההפטרה . ולפיכך מנסים חז"ל להסביר כי פרשת העריות מרמזת על חטאם של אנשי נינוה . התיאור של אנשי נינוה , אשר רעתם עלתה לפני , 'ה תואם את תיאור חטאיהם של אנשי סדום . אנשי סדום חטאו בעריות , ולפיכך על דרך גזרה שווה , גם אנשי נינוה חטאו בעריות . פרשת העריות הנקראת במנחה מדגישה כי אין לחטוא בעריות כמעשה ארץ מצרים וכנען . אחרים סבורים כי קריאת ספר יונה ביום הכיפורים בתפילת מנחה משקפת את התפיסה הרואה בספר יונה את ספר התשובה : "ספר יונה 2 הוא ספר התשובה בתפיסתה . "הישראלית אולם מתוך עיון בספר יונה מתברר כי רעיון התשובה איננו הרעיון המרכזי הארוג בספר . מוטיב התשובה מופיע רק בתיאור אנשי נינוה השבים מדרכם הרעה וזועקים אל האלוהים אך לא בתיאור מלחי האונייה או הנביא יונה . : קויפמן ( תש"ך : , ( 287-285 טרופר ( תשל"ז . ( 25 :
|
|