|
|
עמוד:129
רעיון שנכתב במפורש במאה השש עשרה בכתבי האר"י , תפקידו של משיח בן יוסף לצאת לקרב בעד גאולת ישראל , ונשמתו של המשיח נתגלגלה מיוסף עצמו לאנשים שונים וביניהם ליונה בן אמתי . התפתחותו של היסוד המשיחי בדמות יונה הדגישה את היותו בן האלמנה שקם ועלה מן המוות והוא זה המבקש בחייו את המוות ובמותו יקרב את הגאולה , שהיא חיים ללא מוות . שתיקת יונה מעצימה את המסר שהרי שתיקתו שווה אלף מילים . אולם הצורך של חז"ל לראות אותו כמי שעומד בשערי גן עדן ולא מת מחזיר אותנו אל תיאור מות משה , מנהיג דור העבדים . מחד , מות משה מתואר כתיאור אנושי , ומאידך , זהו תיאור על אנושי . מגמות אלו באות לידי ביטוי גם בתיאור אחריתו של יונה במרוצת הדורות . בשל גדולתו של משה נעשה ניסיון למעט את שיעור קומתו ולהציגו כבשר ודם שמת כדרך כל בני האדם . על פי פרק לד בספר דברים עולה משה אל הר נבו ואחר כך נעלם מעיני עם ישראל . גם התוספת "ולא ילע איש # ת קברתו עד היום הזה" ( דב' לד ( 6 מעוררת מחשבה שמא לא מת . ואמנם מצאנו רעיון זה בתלמוד : "יש אומרים לא מת משה" ( סוטה יג ע"ב . ( גם הלשון "ויקבור אותו" ( דב' לד ( 6 מעוררת תמיהה : האם האל קבר אותו ? ואם אמנם נקבר בגיא , מי הורידו מן ההר "? מתברר אם כך שלמרות צו האלוהים המדגיש בבירור כי על משה נגזר למות ככל האדם , תיאור מותו אפוף מסתורין ומשאיר את הקורא בתחושת ספק . יוצא אפוא שעל פי המדרשים יונה הוא סמל לתיקון האדם עד 12 כי נחשב המשיח , העומד בשערי גן עדן . על פי התיאור המקראי , ספר יונה מסתיים בדברי האל ובשתיקתו של יונה בן אמתי , בן האמת . בעבר , דבקותו העיקשת של יונה בצדק וקנאותו מנעה את צמיחתו , הוא נאטם ולא מצא בעצמו את הכוח להיפתח לאפשרויות חדשות הדורשות גמישות ושינוי עמדות . שתיקתו של יונה מצביעה על התפתחותו . אין הוא משתמש בכליו 10 ליבס ( תשמ"ז : , ( 303 וינמן . ( 67-64 ' 1990 ) 1 זקוביץ ושנאן . ( 172-164 : 2004 ) 1 סופו של יונה על פי המדרש קשור גם במסורת אליהו הנביא העולה במרכבת אש השמימה , ועל כך ראו : ליבס ( תשמ"ד : . ( 306-304 , 270
|
|