|
|
עמוד:117
באמצעות הרחמים והאהבה מסירה את הניכור שבין האדם לאלוהיו , בין האדם לעצמו ולסביבתו . רק דרך אהבת ברואים אחרים מגיע האדם לאהבת עצמו . כל אדם מצווה לנהוג במידת הרחמים כלפי הסובב אותו , קל וחומר הנביא , שליחו של האל . ברגע שיונה מגלה את שמחתו או לחלופין את כעסו הנורא על אובדן הקיקיון , ותהא הסיבה אשר תהא , הוא מגלה את רגשות האהבה הצפונים בלבו , ובכך בא תיקונו . התעוררות רגשות חיוביים מחברת את יונה אל העולם . תחושות השמחה או העצב של יונה מסיימות את העלילה . מסעו האישי של יונה הגיע לסיומו כשהוא מחובר אל החיים באמצעות הגישור שבין האובדן והשמחה , בין הדין ובין הרחמים . סיפור יונה כמו תיאור מלחמת עמלק הם שני פנים לאותו המטבע . יונה למד כי ללא רחמים וחיבור אל העולם אין טעם בחיים . עם העבדים היוצא ממצרים נפגש בעמלק המהווה עבורו שיעור חשוב - חיים ללא חמלה סופם אבדון . " אל תשכח דבר זה אם יבוא יום ותרצה להידמות לעמלק וכמוהו ... רק תבקש הזדמנות בדברים קטנים או גדולים , לנצל עליונותך כדי להזיק לבריות ... אל תשכח דבר זה כאשר יבוא יום ואתה עצמך תסבול מהגסות ומהאלימות של עמלק . שמור על ... האנושיות ועל ערכי הצדק שלמדת מפי אלוהיך" ( רש"ר הירש , דב' כה . ( 19 ספר יונה ופרשת זכור במנחה של יום הכיפורים , שעה שהיא שעת רצון לפני תפילת נעילה , אנו מפטירים בספר יונה . כחצי שנה לאחר יום הכיפורים , בשבת שלפני חג הפורים , אנו נוהגים לקרוא את "פרשת זכור" שעניינה היחס לעמלק . ובה אנו מזכירים את מצוות מחיית עמלק מעל פני האדמה . לחג הפורים יסודות גשמיים רבים 1 סעודה , שתייה , משלוחי מנות , תחפושות ועוד . סימני החג מתאימים לרעיונות המצויים במגילת אסתר . כבר בתלמוד הירושלמי במסכת מגילה נכתב כי כל
|
|