|
|
עמוד:89
בשמן של הבריות ולהעביר את דבריהם אל האל או לפעול למענם . יונה סבור כי ה' שלח אותו בשליחות חסרת תכלית כפי שהוא ברח ללא תכלית ( תה' קלט . ( 10-7 יונה מתרעם כי האל ציווה עליו לנבא לאנשי נינוה . הוא נענה לבקשתו , ואילו האל , לדעת יונה , מתגלה בחולשתו כאשר אינו פוסק על פי הדין . האם יונה מנסה להוכיח את קטנות האל הפועל בחוסר צדק ? בעלילה שלפנינו יונה פוגש באב , אשר אינו מעניש על פי מידת הדין . יונה מתעלם מן העובדה כי האל נהג בו במידת הרחמים . יונה עיוור למתרחש בחייו אך שופט בחומרה את התנהלות האל כלפי האחר . כי הרי האל לא העניש אותו בסערה הגדולה וגם במעי הדג לא מיצה עמו את הדין . אין זאת הפעם הראשונה שבה מתאר המקרא ויכוח בין נביא לאל על דרכי הנהגתו של האל ; אברהם ( בר' יח , ( 33-23 משה ( שמ' לב ; 32 לג , ( 16 ירמיה ( יר' טו ( 21-10 וכדומה . אך רק בסיפור יונה מסרב הנביא להכיר במידת החמלה , במידת הרחמים . המספר חודר לעולמו הפנימי של יונה באמצעות תלונותיו של יונה כלפי האל . יונה סירב לשליחות וברח בגלל שחשש ממידת הרחמים של האל . תגובת אלוהים בחטא העגל שונה מתגובתו על חטא אנשי נינוה . בשני האירועים חטאו אנשים רבים . בחטא העגל משה היה לפה עבור בני ישראל , ולמרות זאת נענשו החוטאים בעונש מוות . לעומתם , אנשי נינוה חזרו בתשובה , שבו מדרכם הרעה , ולפיכך מובנת וברורה מידת הרחמים של האל . יונה מתרעם על תגובת האל ומונה את מידותיו הרחומות של האל כדי להדגיש את סיבת בריחתו ואת התנתקותו ממנו ויתפלל" . אל יהוה ליאמל אנה ירעה סלוא ןה לברי עד סיותי על אלמוני על כן קדק > תי לבררו תלשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון לרחום אלך אפים ורב ח ^ ד לנחם על הלעה" ( יונה ד . ( 2 יונה משמיט במכוון מתוארי האל 4 את מידת האמת . ' משה בפרשת העגל מונה גם הוא את תכונות האל : " ויעבל יהלה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל לחום לחנון אלך אפים ןרב סקזד ו >? # ת" ( שמ' לד . ( 6 משה מכיר במידת האמת של האל , 1 פריש ( תשנ"ז : , ( 148-129 לוין , ( 2002 ) אררט ( תשמ"ח . ( 14 בדומה , ראו את דברי הנביא יואל , יואל ב . 14-13
|
|