|
|
עמוד:84
לראשונה בבירור סיבת בריחתו של יונה מביצוע השליחות . הוא בורח כי אינו מסוגל להכיל את מידת הרחמים , את אפשרות הסליחה : "כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד לנחם על הרעה ; ועתה יה ( ה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי" ( יונה ד . ( 3-2 מצודת דוד מציע בפירושו הסבר לדברי יונה י "מאז ידעתי שאתה אל רחום ומקבל השבים ומתחרט על הרעה , ובגלל זה הייתה קשה עליי הנבואה הזאת . כי היה טוב בעיניי שלא ישובו ויאבדו . "בעוונם יונה אינו שמח על הצלת אנשי נינוה , להפך , הוא כועס . דווקא הכעס מצביע על התבגרותו כי הפעם יונה אינו בורח , ומתוך כעסו פונה בדברים אל האלוהים . הוא שוטח את טענותיו ומבקש מהאל האב שייטול את חייו . המוות טוב בעיניו מן החיים . ולחילופין , העם , דור יוצאי מצרים , בוחר בחיים . העם ההולך במדבר מבטא את כעסו כלפי האל האב , וטוען כלפיו כי הוא מנסה להמית את ילדיו . יונה מביע את מריו במילים , האב האל מאזין לתלונתו ומגיב כהד על דבריו . בעלילה עד כה תפילות אל האלוהים נענו , האל שומע את המלחים ומצילם , הוא שומע את תפילת יונה ממעי הדג ואת זעקת אנשי נינוה ומצילם . אולם הפעם , לתפילת יונה , אין מענה של ממש . יונה ואלוהים מנהלים מעין מונולוג . דיאלוג אמתי הוא דיאלוג של אני אתה . זהו מצב שבו האדם מסוגל להיות במקומו של איש שיחו . לפנינו שיח של חירשים שבו כל אחד נשאר במקומו שלו . האל מכיר בסבלו של יונה אך אינו נענה לבקשתו . האל משקף ליונה את דבריו , הוא מגיב אך אינו משיב לדברים . בכך מתגלים אותות אהבתו של היוצר אל יצירתו . הוא תמיד קשוב לו , כמו אב אל בנו . "ויאמר יהוה ההיטב חרה לך' ( יונה ד . ( 4 האם מידת הטוב שהראה האל כלפי אנשי נינוה היא סיבה ראויה לנטילת טעם החיים מיונה ? האם התנהגותו של האל במידת הרחמים כלפי אנשי נינוה מהווה סיבה מספקת כדי שהאל ייעתר לבקשתו הנואשת של יונה - נטילת חייו . האם אלוהים שריחם על אנשי נינוה שאינם בחירי האל וגרם לחיותם יסכים להמית את שליחו , את בנו ? דברי האל מציגים את האבסורד שבדברי יונה , ויונה אינו מגיב להם ויוצא מן העיר . יונה שביקש למות וניצל ממעי הדג חוזר ומבטא את רצונו למות לאחר שמילא את שליחותו . יונה נמצא במצוקה . בעיני יונה הרחמים
|
|