|
|
עמוד:73
. ( 10 על פי קריאה זו , ארבעים הימים הם זמן בו תיהפך נינוה מעיר רעה , עיר של חמס , לעיר המאמינה בריבונות אלוהים . כבר רש"י התלבט האם דברי הנבואה על נינוה מציינים הרס או שמא מרמזים על היפוך לבם של הבריות : "נהפכת - נחרבת , ולא אמר נחרבת כי 'נהפכת' משמש שתי לשונות , רע וטוב : אם לא יעשו תשובה - נחרבת , ואם יעשו תשובה - אז נהפכת על אנשי נינוה ... שיהפכו מרעה לטובה ויעשו . "תשובה המחבר משתמש אפוא בלשון מעורפלת ובשורש הפ"ך , שניתן לייחס לו משמעויות מנוגדות . קשה להכריע לאילו מן המשמעויות התכוון המחבר . אולי מלכתחילה השימוש במילה "נהפכת" באופן דו משמעי נועד להבהיר כי השליחות אינה חד משמעית . שהרי יונה עשוי לפרש את השליחות בשני אופנים מהופכים . הנביא נשלח אל נינוה להודיע לה על גורלה הצפוי בעוד שבפרשת המבול ובפרשת סדום אין התושבים מקבלים מידע מראש על האירועים הצפויים . יונה משמיע את דברו . הוא אינו מוכיח את תושבי העיר אלא קורא עליהם . הוא משמיע להם את גזר דינם ( יונה א . ( 10 באופן מפתיע קריאה זו מעוררת את אנשי העיר לעשייה , למרות שהסכנה אינה מוחשית ויש עוד כארבעים יום עד להפיכה . זוהי הפעם הראשונה שבה אנו פוגשים בסיפור את אנשי נינוה , וכאן מחכה לקורא הפתעה : "האמינו אנשי ניעה באלהים ניקלאו צום וילבשו שקים בעדולם ועד קטנם" ( יונה ג . ( 5 די היה בהכרזת יונה כדי להניע את אנשי העיר לתת בו אמון כשליח האל , וכולם החלו להתאבל על גורלם ולתקן את דרכיהם . מאנשי האונייה נדרש זמן ממושך להכיר באל עד שיראו את האלוהים יראה גדולה ( יונה ג , ( 4 ואילו אנשי נינוה שמעו את הנבואה ומיד הבינו כי מעשיהם הרעים יביאו עליהם חורבן . כדי להדגיש את שיבתם מדרך החמס משתמש 3 המחבר במרימיזמוס המדגיש את כוליות החזרה בתשובה , "מגדולם ועד , "קטנם כולם כאיש אחד החלו לחזור בתשובה . מלך נינוה קם מכיסאו , הוריד את אדרתו - סימן המלכות , התכסה בשק , ישב על אפר וזעק . ההנהגה מחליטה להציל את העיר . אנשי נינוה לא מחכים מרימיזמוס - תופעה המתייחסת לתיאור יחידה אחת על ידי קטביה , כמו "מקטן ועד . "גדול
|
|