|
|
עמוד:57
הראשון של מסעו מצוי יונה בעיקר בעשייה . רק כשהוא נמצא במעי הדג הוא נכנס לעולם של חוויה פנימית רוחנית . מצב זה מעורר את יונה לחפש את הקשר אל עצמו . ההיבלעות על ידי דג יכולה להביא לשני מצבים מנוגדים . המצב הראשון-נסיגה ורגרסיה , שתתבטא בהכנעת רצונותיו של יונה . נסיגה זו תתפתח כתוצאה מהמצוקה האיומה שאליה נקלע יונה . במצב כזה משמש מעי הדג מעין בית מבוצר , חומת מגן עבורו . יש מדרשים המציינים כי יונה היה במעי הדג במצב נינוח כמו בתוך בית אלוהים המוגן מכל עבריו . זהו מצב רגרסיבי . יונה מצוי בבטן הדג המשמשת כרחם המתאים לממדיו של יונה . השהייה של יונה במעי הדג מבודדת אותו מן העולם האמתי , שומרת עליו ולא מאפשרת לו לסבול מן המתרחש בחוץ . אורוול מדגיש כי מעי הדג הגן על יונה באופן טוטאלי . גם אם הייתה סערה גדולה בים שעשויה הייתה להטביע את כל הספינות בעולם , הד הספינות הנשברות היה בקושי מגיע לאוזניו של יונה . אפילו תנודות הדג עצמו לא השפיעו על יונה . הדג יכול היה לשחות מעל פני הגלים או לצלול למעמקי הים האפלים ויונה לא היה מסוגל להבחין בשינויים אלו . מעי הדג הוא מקום של הגנה , ויונה השוכן בו אינו מרגיש כל רצון לשנות את המציאות או לשלוט בתהליך שאותו הוא חווה . הוא נבלע על ידי הדג ונשאר פסיבי . "נכנס יונה בפיו כאדם שנכנס לבית גדול , ועמד . והיו שתי עיניו של הדג כשני חלונות מאירים ליונה" ( מדרש יונה . ( יונה מצוי במעי הדג , במקום מוגן , בדומה למציאות שבה חי האדם בגן עדן . בגן עדן האדם פסיבי וחי בהרמוניה מלאה עם הסובב ועם אלוהיו . בשלב מסוים הוא בוחל בפסיביות זו ומתעורר בו דחף להיות אדם יוצר ובוחר - אדם בעל אחריות . בשלב זה מגורש האדם מגן העדן . המקום המגונן הופך להיות צר מלהכיל את האדם ואינו מאפשר את צמיחתו ורק מחוץ לגן יערוך האדם מסע ארוך ומתיש שבו יגלה את נפרדותו ואת עצמיותו . המצב השני העשוי להתרחש במעי הדג הוא התפתחות אישית , צמיחה , מעין לידה מחדש . "רבי מאיר אומר : מרגלית הייתה תלויה במעיו של דג ומאירה ליונה כשמש זה שהוא מאיר לו בצהריים , 10 אורוול . ( 245-244 : 1981 )
|
|