|
|
עמוד:48
פלעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר 1 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם " ... ( שמ' ה . ( 7-6 היה זה שלטון עריצות שמירר את חייהם . פרעה ונציגיו מכירים בכוחו של האל רק בשעת אובדנם והמלחים מכירים בו בעת הצלתם . תבנית זו של דו שיח עם עולם אמוני וערכי שונה היא חלק חשוב בתיאור לידתו של עם , כמו גם בלידתו של אדם ובהתפתחותו . בתיאור יציאת מצרים פרעה מייצג את עולם החומר , את אהבת המותרות , הוא צובר רכוש רב ובונה מבנים מגלומניים ובאמצעותם מרגיש בעלות ואדנות על העולם . בתיאורו של יוסף בן מתתיהו על התרבות המצרית , אנו קוראים : "המצרים , אנשים אוהבי מותרות ונרפים בעבודתם ושטופי תענוגים בכלל , ואוהבי בצע בפרט" ( קדמוניות היהודים , ספר שני ט , א עמ' . ( 58 עולם החומר חשוב בעיני המצרים יותר מחיי אדם . ראוי היה שמשה ובני ישראל ייפגשו לאורך זמן עם עולם אפל זה , אשר דרכו יצליחו לברר את שונותם ולהכיר את עולמם הרוחני ערכי . המלחים , למרות היותם נוכרים המייצגים עולם תרבותי אחר , זורקים את מיטלטליהם למים ללא התלבטות קודם שהעזו להשליך את יונה . גם השלכת יונה נעשית תוך דין ודברים עם יונה , ותוך פנייה נרגשת אל אלוהים . מכות מצרים , פירוק יסודות הטבע , באו ללמד את פרעה מיהו בורא עולם אך בגלל אטימות לב וקשיות עורף לא השכילה המלכות המצרית ללמוד את הלקח המקווה ונותרה בעיוורונה עד גאולת בני ישראל ממצרים - גאולה שסופה הרס המלכות המצרית וניצחונה של מלכות אלוהים . המלחים בסיפור יונה , בניגוד לפרעה , מוכנים להכיר בבורא עולם . הם מגלים פתיחות לדעת האחר ומוכנים להכיר את האל האחר , על אף שמן המלחים כמו גם מהמצרים לא נדרש לוותר על אמונותיהם . מנהגיהם האלילים ותפיסתם המאגית לא נחשבו להם חטא . הם נדרשו רק להכיר בבורא עולם כריבון המשליט צדק ומוקיע חטאים . פרעה ביקש להמית את כל הזכרים העבריים בנהר "בילדכן את העבריות ולאיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה" ( שמ' א . ( 16 תכניתו של פרעה אינה צולחת , המיילדות בדרכי עורמה מפרות את הצו . משנוכח פרעה לדעת כי תכניתו כשלה , הוא מצווה להשליך ליאור את כל הבנים העבריים הנולדים : "ויצו פלעה
|
|