|
|
עמוד:41
הגדול ו "ניאפ > ר אליהם שאוני והטילני ץל הים ו ? שתק הים מוליכם יודע אני כי בשלי הסער הגדול ה 5 ה כי ^ לי ? ם" ( יונה א . ( 12 הים ישקוט מעליהם , הוא יצליח ליצור את הפיוס המקווה עם הים , למען הצלתם . יונה נשמע כמי שמבקש עבור המלחים וערב למענם יותר מאשר לעצמו . אולם יונה לא מתנדב מרצון להצילם . לו רצה להצילם היה פועל כבר קודם , והרי יונה ידע כי בשלו הסער . בתחילה הוא מתנכר ומתעלם מהם , הוא מבקש פתרון הנראה בעיניו נכון ביותר עבור עצמו . פתרון שתוצאתו נמצאת ברוכה גם עבור המלחים . יונה מתגלה שוב כאיש פסיבי . המלחים הם שיטילו אותו אל הים . המלחים אינם מתגייסים בקלות להצעה של יונה , הם חרדים לגורלם , הם אינם מבינים כיצד שפיכות דמים תציל את נפשם . הרי דם שפוך יתבע מהם נקם . הביטוי "דם נקי" מופיע גם בפרשת עגלה ערופה ( דב' כא . ( 8 בפרשה זו זקני העיר מיטהרים ומתוודים על דם שפוך ומבקשים עבור הציבור כולו כי האל יכפר על שפיכת הדם הנקי כי הדם מטמא את הקהילה , החטא רובץ על כולם . רב החובל והמלחים דואגים להצלחת המסע , לשלמות האונייה . הם פועלים על פי עקרון האחריות הקולקטיבית , רעיון שכיח במקרא ובתרבויות המזרח הקדום ( לדוגמה : חוקי חמורבי , חוק 24 , 23 או החוק החתי . ( 41 כמו בפרשת עגלה ערופה , כך גם בסיפור שלפנינו , המלחים אחראים לשלום האונייה . בתיאור שלפנינו , למרות ההכרה באשמת יונה המלחים מחפשים דרך למנוע שפיכות דמים ולמנוע את הטלתו של יונה לים . בלב הסערה המלחים אינם מוותרים על צו לבם לשמור על חיי אדם . הם חותרים אל פתרון שנראה נכון עבורם . יראת החטא וחסד אנושי נתונים אפוא לבחירתו האישית של כל אדם ללא הבדל 1 רות ( 223 , 85 r 1997 ) ראו גם יר' כו , 15 המנסה לאיים על רודפיו בעונש הצפוי למכסים על דם .
|
|