|
|
עמוד:28
ויתו שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה ( יונה א ( 3 מוטיב הכסף חוזר בשני הסיפורים - הוא מתבטא בסיפור יונה בשכירת האונייה , ובסיפור היציאה ממצרים בכלי הזהב והכסף שלקחו היוצאים . הממון אמור היה לחזק את תחושת עצמיותם וביטחונם של הבורחים כאנשים בעלי קניין , כבני חורין . גם אצל יונה , שכירת האונייה נתנה לו תחושת ביטחון . אצלו הביטחון נבע מהרגשתו כבעל רכוש , בכך שהוא שכר בכספו שלו את האונייה והיה עצמאי לכלכל את ענייניו . ואילו אצל עם ישראל , בשל היותם עם עבדים חסר כול , קבלת המענק העמיקה את הכרתם ואת ביטחונם באל . האל ציווה על בני ישראל לקחת מידי המצרים את כלי הכסף וכלי הזהב . קבלת המענק הגבירה את ביטחונם באל בעוד שביטחונו של יונה נבע מעצמו , מרכושו . אולם יתברר בהמשך כי יונה לא יהיה אדון האונייה וגם לא האחראי לעתותיה , לגורלה . לעומתו , העבדים אינם בעלי תחושת עצמאות , הם יודעים שעתותיהם אינם בידם , הם יוצאים בחיפזון , כי כך צוו . אפילו מסלול היציאה אינו פרי בחירתם . העם מובל אל שפת הים ברצון . 'ה ואילו יונה בוחר בים כנתיב מילוט מלפני . 'ה יונה וכן ציבור העבדים מוכנים לצאת , להגיח החוצה לדרך חדשה , לתנאים לא מוכרים , לחיים של אי ודאות . ההיסטוריה האנושית התחילה ביציאה מגן עדן , בגירוש מגן עדן . גם האדם בסיפור גן עדן וגם יונה בסיפורנו מביאים על עצמם את הגירוש , הם נדחפים להדגיש עצמם כיצורים נפרדים מיוצרם . יונה , כמו אדם וחוה , מבקש לממש את יכולתו בנפרד מאלוהים ולא נשמע לציווי האלוהי . בתיאור גן עדן אדם וחוה נאלצו להתנתק ממקום מושבם , ואילו יונה , מתוך בחירה , מעדיף להתנתק ממקום השתייכותו 1 גלפז פלר 2002 ) . ( 209-197 : 'א
|
|