|
|
עמוד:22
למרות שבתחילה סירב הנביא ירמיהו לקבל את השליחות , הוא מדגיש אחר כך כי השליחות , אמירת הנבואה , הייתה ייעודו ובערה בעצמותיו ( יר' כ . ( 9 גם הנביא עמוס מסביר : "אליה שאג מי לא יירא אדני ירעה דבר מי לא ינבא" ( עמי ג . ( 8 ואילו יונה שותק . המספר אינו משתף את הקורא מדוע הוא עושה זאת ובכך יוצר אווירת מסתורין בעלילה . על פי רוב , במקרא מופיע השותק בסוף 9 הדו שיח בעמדה נחותה . בתיאור שלפנינו יונה שותק כבר בתחילת העלילה , עוד לפני קיומו של שיח עם האל . יונה לא בורח מפני האל אלא מלפני האל . יונה אינו רוצה לשרתו , למלא את שליחותו ולהתנבא . מדוע יונה מתעקש , עומד על דעתו ובורח ? האם הוא מייצג את התפיסה הרואה את שלטונו של ה' רק בארץ ישראל וכי מחוץ לה אינו צריך למלא את שליחותו ? או שמא הבריחה הפיזית היא ביטוי לבריחתו מעצמו , המונעת כל דיאלוג עם עצמו , עם אביו אלוהיו ועם האחר ? וירד — •• •• יפו T וימצא T ; ? ~ אניה TT ? ~ : באו ? T תרשיש : ויתו ' " * ~ שכרה T T : וירד — •• v בה T לבוא T עמהמ V T תרשישה T' : - מלפני : .... . יהוה ' T ( יונה א % ( 3 תגובת יונה על עצם השליחות מתבטאת באמצעות פעולה נועזת מאוד . מסעו של יונה מתחיל אפוא בניתוק מן האל כדומה לניתוק חבל הטבור המחבר את הוולד אל אמו . ניתוק זה חייב להתרחש כדי לאפשר את חיותו של הנולד ואת צמיחתו . יונה בורח יורד ליפו , מוצא אונייה המפליגה לתרשיש . הוא לא בוחר באונייה זו דווקא , אלא פשוט פוגש בה ושוכר אותה . תרשיש מבחינה גיאוגרפית הפוכה מכיוון נינוה והיא נזכרת בדברי הנביא ישעיהו כמקום שאינו מכיר באלוהים . " וש >? תי בהם אות ושלחתי מל ! ם פליטים ^ ל הגוים תרשיש פול בכר ( תשל"ט . (
|
|