|
|
עמוד:12
במקרא , כפי שהראה זאת זקוביץ בספרו הדן ביציאת מצרים ' . תיאור השעבוד , תולדות יציאת מצרים והנדודים במדבר ארוגים בסוגות השונות של המקרא , ביניהן הסיפורת , החוק , והנבואה . בספר זה אנסה להראות כי תבניות אלו מצאו את רישומן גם בעיצוב סיפור יונה , בבחינת "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ( פירוש Ttn . cc לשמות יב . ( 6 תיאור יונה , כמו תיאור יציאת בני ישראל ממצרים , נע בין שני קצוות - בין השתחררות מן הישן למציאת החדש . למרות שיציאת מצרים היא תיאור מסעו של עם , של קיבוץ עבדים , הרי כבר חז"ל אמרו "בכל דור ודור , חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ; לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל לנצח למי שעשה לנו את כל הנסים האלו , והוציאנו מעבדות לחירות . ונאמר לפניו הללו יה " . ( משנה , פסחים פ"י מ"ה . ( מאירוע לאומי , פונים חז"ל אל האדם הפרטי , ללמדנו כי סיפור היציאה ממצרים איננו רק של האומה ככלל אלא גם של כל פרט ופרט , וכאז כך גם היום . חובת ההודיה והשבח נובעת מתחושת 2 ההווה ולא רק מתוך ידיעת העבר . ביום הכיפורים אנו קוראים בבית הכנסת , ערב תפילת נעילה , את ספר יונה . ובפסח אנו מספרים על יציאת מצרים . שני המועדים קוראים ליציאה מכבלי השעבוד הפיזי והרוחני . הם קוראים להתחברות של האדם אל אלוהיו , אל עצמו ואל העולם הסובב אותו . בחינת הטקסט המקראי תיעשה בראייה סינכרונית המתבוננת בטקסט כפי שהוא מונח לפנינו מבלי לבחון את תולדות המסירה , את עדי הנוסח ועוד . כמו כן , לא ננתח את התיאורים בכלי מחקר שכיחים כמו פילולוגיה , היסטוריה , וספרות . מרגע מסירתו של התיאור המקראי ועד לעיצובו הסופי עבר הסיפור תהליכים ארוכים ומייגעים . ידיים רבות של מספרים ועורכים השאירו חותמם בתיאור המסע שאותו עברו בני ישראל מאז הגעתם למצרים ועד בואם לכנען . לא זקוביץ . ( 1991 ) ראה גם ? . "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" ( משנה תורה לרמב"ם , הלכות חמץ ומצה , פרק ז , הלכה ו . (
|
|