הקדמה

עמוד:ג

אני ביקשתי אך לנצל את תורת הגלגולים כדי לבור את תופעות הצירוף השמני בלשוננו . ואם נקטתי בשיטת כתיבה על ניסוחים בסמלים , שיטת כתיבה זו אין בה שום הסבר תיאורטי , ולא היא סימן ההיכר של תורת הגלגולים . שיטת רישום זו מטריחה את מי שאינו רגיל בשכמותה , ואולם הפסד טרחתו של האוחז בה יוצא בשכר הבהירות והדיוק ו לא זו בלבד שהכותב נאלץ לחשב דרכו בכפל זהירות , אלא גם הקורא עשוי לגלות ללא קושי כל טעות שנשתרבבה . אין כאן לא דו-משמעות של מילה או של צירוף מילים , ולא קונוטציות העשויות לטשטש את עיקר הכוונה . לנוחיות המעיין רוכזו כל הכללים ברשימה אחת בסוף החיבור , וליד כמה מהן הובאה דוגמה אחת או יותר כפי הצורך . הריני מקווה כי המעיין לא יירתע מן הקושי שבהתחלה , וכי עם המשך עיונו ילכו הקשיים שבקריאה וייעלמו . רובם של הסמלים שבחרתי להשתמש בהם הם אותיות לטיניות . הטעם הראשון שהניעני לכך היה הרצון להבדיל בין "מטה-לשון" ובין , "לשון" בין סמלים ובין מילים עבריות . לו הייתי בוחר בסימן ש ולא ב- N לסימול , "שם" היה הקורא בא במבוכה כשסימן השעבוד "ש" היה מופיע בתוך הנוסחות ( ר' למשל את הנוסחות שבפרק האחרון . ( גם אותיות עבריות שונות-5 צורה ( כגון אותיות מרים כנגד פרנק-ריהל , וכדומה ) אין בהן פתרון מניח את הדעת , לפי שהקורא צריך להשגיח בהבדלה זו שאינה אלא הבדלה מלאכותית , ואינה עשויה דרך-קבע בכל דבר-דפוס . ולא עוד אלא שכתבתי את הכל במכונת כתיבה , ולא יכולתי להשתמש כלל באותיות שונות-צורה . הטעם האחר היה אמונתי במציאותו - בכוח אם לא בפועל - של תחביר כללי . מה בחימיה ישתמש כל כותב , בכל לשון , בסדרת סמלים אחידה , כך צריך להיות גם במדע הלשון . אעפ"כ אני מודה שאין זה כה קל , ושבמהלך הכתיבה צריך הייתי לשנות כמה פעמים את מנהגי . התקשיתי להחליט , למשל , אם אינדקס הסמל צריך לבוא מימין לסמל או משמאלו , או איזה אינדקס יבוא מימין ואיזה משמאל . ולבסוף איני יודע אם השיטה שנקטתי בה היא אמנם הטובה ביותר . עכ"פ הנני מצרף בגליון נפרד רשימה מקובצת של הסמלים , והקורא יוכל להחזיקה לנגד עיניו בלא להפוך את הדפים , וכך , מקווה אני , תקל עליו הקריאה . ' בדרך זו הלך פרופ' י' בר-הלל במאמרו "סיבוכו של פסוק מהו " ? בלשינגו כ"ה ( תשכ"א . 164 - 160 , ( למהדורה החדשה המודפסת לא צורף גליון כזה .

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר