|
|
עמוד:11
המאמר האחרון בגיליון , מאמרה של הסוציולוגית ליאורה גביעון , הוא היחידי שאינו ישירות בחינוך , אך גם בו מרכזית סוגיית הפיקוח של הקולקטיב על הפרט . זירת המחקר גביעון היא הקיבוץ המופרט , והזווית שבאמצעותה היא חושפת בפנינו את השלכות ההפרטה היא נשית קולינרית . באמצעות ניתוח איכותני של ראיונות אשר קיימה עם חברות קיבוץ אימהות לילדים , המחברת מראה כיצד אובדן מרכזיותו של חדר האוכל והמעבר למשקי הדואגים למזונם באופן עצמאי גרמו לנשים להגדיר מחדש את תפקידן באימהות , כנשים וכסובייקטים אוטונומיים בתוך הקהילה הקיבוצית . בחינת השינוי הנקודתי שהתחולל של אותן הנשים ושל בני משפחותיהן למקומו ולמשמעותו של האוכל בהתנהלות המשפחתית היומיומית , מאפשרת לגביעון להדגים בזעיר אנפץ את השלכותיו הדרמטיות של המעבר ניכר מהקיבוצים מאתוס סוציאליסטי לאתוס קפיטליסטי בורגני . כפי שצוין לעיל , הגיליון כולל גם שתי מסות . מסתו של חוקר הספרות אבנר הולצמן את האופן שהבינו בו את תפקידה החברתי והרוחני של האוניברסיטה שלושה סופרים עבריים שכל אחד מהם מילא תפקיד תרבותי מרכזי בחברה היהודית ציונית בשלב אחר של : 20-ה אחד העם , ביאליק ועגנון . אחד העם , אשר גיבש את עיקר משנתו עוד בטרם אוניברסיטה כלשהי , ראה באוניברסיטה את המוסד הרוחני שיוביל ואף יגלם את המפעל כולו . ביאליק האמין שבמציאות המתאפיינת בבנייה ציונית אינטנסיבית תספק האוניברסיטה את היסוד הרוחני והמוסרי אשר ישלים אותה ויאפשר לה להימשך . ואילו עגנון , אף שהיטיב לזהות את חסרונותיה הרבים של האוניברסיטה ואף ללעוג להם , האמין כי בהיותה מוסד על פיתוח המחקר המדעי תפקידה הוא לחשוף בפני החברה את האמה - תהא זו בלתי נוחה לעיכול ככל שתהא . מסתו של חוקר טכנולוגיות המידע ניב אחיטוב מציעה קישור מקורי בין שני עולמות הרחוקים לכאורה מאוד זה מזה : הרומן ההיסטורי וחקר מערכות המידע . הקריאה של אחיטוב בספרו של א"ב יהושע , מסע אל תום האלף , אינה ספרותית או היסטורית , אלא . "מידעית" מנתח כיצד פעלו קשרי מסחר בתקופה שאמצעים ומוסדות בסיסיים להעברת מידע וכספים כמו למשל דואר ובנקים - לא כל שכן טלפון ואינטרנט - לא היו בנמצא . הגיליון מסתיים בשלוש ביקורות ספרים אשר מייצגות את שלושת קדקודי המשולש המנחה אה גילוי דעת : חינוך , חברה ותרבות . חוקר החינוך עמי וולנסקי סוקר את המאמרים ^ ינלי לשיפלד כמערכרת 77 נל 7 בעריכת גל פישר וניר מיכאלי , היוצאת נגד של קובעי מדיניות חינוכית , אמריקנים כמו גם ישראלים , לבצע רפורמות גורפות אשר מתחשבות בשוני בין בתי הספר ובצרכים הייחודיים של כל אחד מהם . וולנסקי תומך בביקורת זו , כמו גם בקריאה העולה מן הספר לשנות את יחסי ההוראה ולעשות את התלמיד ל" פעיל" ואת המורה . "מנחה"ל בד בבד הוא מבקר את העובדה שהספר משעתק , בתכנים כמו במבנה , את ההישענות המסורתית של מערכת החינוך בישראל על התפישה החינוכית האנגלו אמריקנית .
|
|