ספינה בסופה: אדגר אלן פו והדמון שלו

עמוד:10

רציונליסטית בהירה בדידקטיקה אפלולית עמומה . אין לו לפו כל טענה על עצם מציאותה של משמעות דיסקורסיבית בין צלילי ניגונו של השיר שהצד העמום , האפלולי והמבלבל שבו , בתורת שכזה , הוא המביא לידי זרות לעצמך . לא במטרה המיסטית האלייניסטית הטרנס אסתטית הוא מוצא פסול , אלא בדרך האמנותית הלא מבלבלת והלא מהפנטת שבחרו להם יוצרים אמריקאים להוליך בה את האגו המתגונן של הקורא אל תהום האחרות הרמונית , אל הלא אני הזר שבנפש כולנו , שהאגו המכיר והמוכר מפחד מפניהם כל כך . הרי לא ייתכן לפנות בכלים רציונליים אל אותו אני רציונלי , והכל בשביל להתגבר עליו עצמו ולהרוס את חומות המגן שלו , וללמד אותו פרק באחרות הלא רציונלית , ולהטביע אותו באוקיאנוס האי רציונלי המקיף אותו , אומר פו לאמרסון ולהותורן ולדומיהם . וכי איך אפשר לגרור את הקורא הזה , המתיירא מן החושך , אל גיא צלמוות זה של האי רציונלי , והכל בכלי הרציונליות שכולם אור ואין בהם מן הצל הזה ? והלא כל אמן דידקטיקן יודע , שבשביל להטביע את האני הקטן הטבעה אמנותית באוקיאנוס העצום האפל של הלא אני המקיף אותו יש ללכוד אותו תחילה בכלים של חושך , כדי שכל זמן שלא לכדת אותו תוכל להסוות את כוונותיך האלייניסטיות בצעיפים אפלים של פנטסיה מבדרת שאין עמה אימה , וכדי שתוכל , לצורך ההיפנוזה שאתה מבקש להלך עליו , לבלבל ולטשטש את מקור ההתנגדות שבו - את התודעה השכלית . אם לא תבלבל לא תהפנט . ואם לא תהפנט את אויב הטירוף והמיסטיקה , הלא הוא האגו , לא תכבוש את תשומת לבו ולא תטמון מלכודת אסתטית לנפשו המסתגרת בגבולות עצמה . הלא כולנו מטרה דידקטית אחת לנו - הצללת שמש האגו בחשכת הלא אני האחר , האינסופי . אלא שאתם ,

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר