|
|
עמוד:7
ספינה בסופה : אדגר אלן פו והרמון שלו אין כאדגר אלן פו אמן ואסתטיקן שנוח למבקרים לתלות בו מהרהורי לבם ולעצבו בצלם תקופתם ותרבותה ואומנותה ואמונתה . ואכן הביקורת , המלאה סתירות הנכתבת עליו זה יותר ממאה וחמישים שנה . מזמן שדרך כוכבו של איש הצללים הזה , יותר משמשתקפות בה דמותו של פו וכוונותיו באמנותו , משתקפים בה קהל הקוראים והאופנות והמערכות הנורמטיביות ואופק הציפיות של הזמן והמקום . אמנם מי שמבקש כוונות מסתכן היום בחטא לאמונה הרווחת בביקורת של ימינו , שאין לו לכותב כל כוונה , וממילא הוא חוטא במה שקרוי בלעז . intentional fallacy מוסיף פשע של חטא מי שמחפש בכתוב תכלית דידקטית , שמקומה לא יכירנה , לדעת האסתטיקנים האסתטיציסטים , חסידי האמנות לשמה למן בודלר , בתוך הכלי של היופי לשמו , שעיצב פו לדעתם . אמנם פו עצמו הוא שטבע את המונח "כפירה , "דידקטית שהיה נר לרגלי האסתטיציסטים , בין בשירה בין בביקורת , מפני שהבינו אותו כאילו פירושו שאסור ללמד , וכאילו אין לדברים כל מוסר השכל . אלא שבמסות ובדברי הביקורת הספרותית שפירסם פו העיתונאי ורשם ביומניו הוא עצמו חוטא כביכול במה שמבקשים להבין באותה "כפירה , "דידקטית שעליה הוא גוזר כביכול חרם עולמים . פו כתב את מאמרי הביקורת שלו , ואת מסות התיאוריה האסתטית ( לא האסתטיציסטית ) שלו , קודם שקמו יורשיו המדומים , ועל כל פנים מי שרואים את עצמם יורשיו , וניכשו מן המילון של הביקורת מלים פסולות בעיניהם , כגון כוונה , תכלית , גישה דידקטית , גישה דיסקורסיבית , ומן הקנון של היצירות שקידשה האקדמיה האסתטיציסטית כל ז'אנר
|
|