|
|
עמוד:13
שונים של "המגזר השלישי" ואת הפן המאורגן של החברה האזרחית בישראל . אלא שבדרכנו עמדה משוכה גבוהה , שהיא קיומו וזמינותו של מידע על ארגונים אלה . מתברר שבישראל לא נצבר מידע על "המגזר השלישי" באופן מסודר , וכדי לאסוף מידע כזה היה עלינו להתגבר על 3 מכשולים לא פשוטים . הנתונים המוצגים בספר זה הם נתוני בסיס מקיפים ראשונים בנושא , ולאיסופם הוקדשו מאמצים רבים ותשומת לב מיוחדת , משום שאנו גורסים כי בדיונים על "המגזר השלישי" ו"החברה האזרחית" בישראל , ובתהליך קביעת מדיניות בתחום זה - נושאים שנהוג להתייחס אליהם בעיקר מתוך אוריינטציה אידיאולוגית - שילוב נתונים כמותיים הוא חיוני . עם זאת , ראוי להדגיש שעל אף החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנתונים אמפיריים על היקף , הרכב או מקורות מימון של הארגונים , אין לראות בנתונים אלה את תמונת המגזר כולו . "המגזר , "השלישי כמו שני המגזרים האחרים בחברה , קיים ומתפתח בתוך הקשר חברתי , פוליטי , כלכלי , חוקי ותרבותי . יש לו היסטוריה שעיצבה אותו , נהוגה כלפיו מדיניות המעודדת אותו לפעול בכיוונים מסוימים ולא אחרים , והוא עצמו לא רק מושפע מסביבתו אלא גם משפיע עליה . כדי להבין את מהותו של "המגזר השלישי" בישראל , יש לנתח את הנתונים הכמותיים בכל ההקשרים הללו וזאת אנו משתדלים לעשות בספר שלפנינו . ההתעניינות בארגונים ללא כוונות רווח ובפעילותם , הביאה במקביל להתעניינות במושג קרוב להם - "החברה . "האזרחית מושג זה , שמקורותיו עתיקים הרבה יותר מאלה של "המגזר השלישי" ומצויים כבר בכתביו של אריסטו , עוסק אף הוא בפעילות שאינה כלכלית ונפרדת מהמדינה , אך יכולה להתבצע גם מחוץ למסגרות ארגוניות . יש קשר בין "המגזר השלישי" ו"החברה , "האזרחית אך אין הם מושגים חופפים . "המגזר השלישי" מוגדר כמכלול הארגונים ללא כוונות רוורו במדינה - הגדרה הניתנת לכימות , ואילו ה"חברה האזרחית" מוגדרת כמרחב פעילות , הכולל לא רק ארגונים פורמליים אלא גם רשתות חברתיות , ארגונים בלתי פורמליים ופעילויות לא 4 מאורגנות של פרטים . ההגדרה העמומה כל כך של המושג מקשה מאוד על מדידה וכימות של "החברה . "האזרחית ספר זה אינו עוסק ב"חברה . 3 על הקשיים המתודולוגיים הקיימים במחקר על "המגזר השלישי" בישראל והשיטות שבהן עשינו שימוש במחקר זה , ראה נספח . 4 . 1 ראה דיון במושג '' החברה האזרחית '' והקשר שלו למושג "המגזר השלישי" בפרק הראשון .
|
|