|
עמוד:13
מבחן מוערכים , שכיחים ואמפיריים ? אני בודק כמה קטגוריות לדוגמה , כמו האני , החברה , אינטראקציה , הביקורת החברתית והמחקר החינוכי , ומכניס אותן לדיאלוג עם כמה קטגוריות מיתיות - כתרגיל תרבותי ובמושאי מחקר מדעיים . השאלה היא כיצד ייראה הניתוח החברתי כאשר הוא יבוצע מתוך החברה המיסטית ? מה יקרה לקטגוריות אלה , ההגיוניות , המובנות מאליהן , שנתקבלו בירושה מהסוציולוגיה המערבית , שהנה אמביוולנטית אך עודה מודרניסטית ? המטרה הסופית היא למצוא היגיון חברתי , שינבע מתוך עולמות התרגול , החוויה , והמחשבה המיסטיים . בספר זה , אני מציע כמה התחלות העולות מתוך קריאה חובבנית של כמה מסורות מיסטיות . ניסיתי להעמיק את הידע שלי ולהרחיב את הבנתי במסורות אלה בשנים האחרונות ; הגירתי לישראל , מכל אותם מניעים אישיים שאדם יכול להעלות בדעתו , נבעה בחלקה מסיבה זו . כאן , עזרו לי וגוננו עלי , באמצעות דיאלוג ולמידה , מלומדים גדולים ונדיבים , בעיקר מבין אלו שעוסקים במחקר אקדמי של המיסטיקה היהודית . עלי להודות לאנשים רבים מספור , אולם באופן ספציפי ברצוני להודות לשותפיי לדיאלוג בין המיסטיקה למדעי החברה , עמיתיי וידיד" משה אידל , דניאל אברמס ויונתן גארב . יעקב קריב עזר בדרכים רבות לאפשר את המשכיות עבודתי האקדמית בישראל , על אף שהוא היה מעדיף , בשמחה ובדיוק , להימנות על המצדדים . "רציונלי"ב ישראל כרמל , על אף שוודאי היה מעדיף לא להיות קשור למפעל זה ובמיוחד עם הלא רציונלים , הפך פרסום זה לאפשרי . עלי להודות ליעל ענבר שהשקיעה מאמצים רבים בתרגום הספר מאנגלית , לעריכה הלשונית של שושנה ויואב איתמר . ברצוני להודות לבנותיי , הלן ואווה , שעשו את המסע החינוכי והחברתי תרבותי לירושלים יחד עמי ועם אשתי ושותפתי אילץ . כולי תקווה שבעזרת השם , הן יתרמו בצורה נאה ליצירתה של החברה הצומחת . ירושלים , פברואר 2007 פיליפ וקסלר
|
|