|
|
עמוד:11
פתח דבר ב 17 בינואר 1958 פרסם מנחם בגין מאמר בעיתון חרות שכותרתו " שינויים , "בעולם בו הוא מתייחס למשטר החברתי שראוי כי ישרור במדינת ישראל . בגין מבדיל בין שני סוגי משטרים חברתיים הקיימים היום במדינות העולם , אותם הוא מכנה "מדינה מפקירה" ו"מדינה . "מעבידה " מדינה , "מפקירה על פי בגין , ניכרת בעיקר במישור החברתי : ייתכן שיהיה בה בית נבחרים ובו נושאי דעות שונות שאינם חוששים להביען . יכול שיהיה בה בית משפט שאינו תלוי בנושאי השררה , והחירות ממאסר שרירותי תהיה מובטחת לכל , אך אין חירות אמיתית במדינה זו , שכן היא מפקירה את המוני אזרחיה ותושביה לקיום לא קיום , לרעב או לבטלה או לשניהם גם יחד . " מדינה , "מעבידה לעומת זאת , ניכרת בטוטליטריות שלה , החירות בה מתה , המדינה נוטלת מידי אזרחיה את כל מקורות הפרנסה ומרכזת אותם בידיה ( למעשה - בידי קבוצת אנשים שהשתלטה עליה . ( היא המפרנסת והיא המרעיבה . זוהי המדינה הקומוניסטית סוציאליסטית . בין שני דגמים אלה מבקש בגין ליצור מדינה בה "חירות וצדק . "נשקו מדינה כזאת הוא מכנה בשם "המדינה . "הסומכת בגין מסביר את הגדרתו וקובע , כי אינו מתכוון רק 'לסמוך' במשמעות של מתן אמון וביטחון , אלא גם 'לסמוך' כמו שנאמר בישעיהו : "ועל אלהי ישראל , "נסמכו כלומר במשמעות של עזרה ותמיכה . המדינה שבגין רואה בעיני רוחו , היא מדינה בה החירות והצדק צועדים יחדיו . מדינה שאינה מעבידה את אזרחיה , אך גם אינה מנשלת אותם ממקורות פרנסה . מדינה אשר סומכת על אזרחיה , על יוזמתם , תבונתם , יושרם וכושר היצירה שלהם . מדינה שאינה מפקירה את אזרחיה אלא סומכת אותם ודואגת לכך שלכל אזרח ותושב הכשרים לעבודה תהיה אפשרות לעבוד . מדינה בה כל עובד יזכה כפרי עבודתו בקיום הוגן לו ולבני ביתו , וכל מי שאינו אשם בביטולו מן העבודה וכל מי שאינו מסוגל לעבוד , לא יושלך ולא ייפול . בגין הוסיף כי ב"מדינה המפקידה" אין צדק גם אם יש בה חירות וב"מדינה מעבידה" אין לא חירות ולא צדק . לעומת זאת , "המדינה הסומכת" מבטיחה לכל אזרחיה חירות אמת ; צדק מושלם אולי לא יושג בה , אך יחוסל בה אי הצדק המוחלט .
|
|