|
|
עמוד:11
נבדלות . "העצמי לא מכונן את עצמו באמצעות פרימורדיאליות או מונוליתיות אלא באמצעות רשת של השקפות נבדלות ולעתים תכופות אף . "סותרות מכאן שכדי להבין את הלאום , שהוא ישות שאינה חד גונית אלא רב גונית , יש לכלול בו את כלל ההשקפות ( נרטיבים ) ולא רק את ההשקפה השולטת . יתרה מכך , עיצובה של אידיאולוגיה לאומית , שתמיד קיימת בה 'היסטוריה , 'מפוצלת 21 מאפשר במקרים מסוימים להשקפה שולית לתפוס מקום מרכזי . המודל הזה שמפתח דוארא יכול להבהיר כיצד קרה שתנועה שולית כל כך כמו ההשכלה שינתה בסופו של דבר את פניה של היהדות . המשכילים לא יצרו נרטיב היסטורי חדש יש מאין אלא הדגישו ופיתחו השקפות שוליות בתוך אותה היסטוריה . זוהי ה'היסטוריה המפוצלת' שמדבר עליה דוארא והיא באה לידי ביטוי למשל אצל אורי צבי גרינברג . גרינברג מכיר היטב את העמדה ה'רשמית' של היהדות כלפי ישוע ובכל זאת הוא מכריז : " אמת אמת אמת ^ הזקנים 'שלי אומרים : שהמת בכנסיה אינו אחינו , אלא . "יזוס כלומר בניגוד ליזוס , ישו , כך אומרים לו זקניו , אחינו הוא . ש"י איש הורוויץ יכנה את התופעה הזאת 'יהדות רשמית' ו'יהדות . 'בלתי רשמית בהקשר לדיון שלפנינו שעוסק בתרבות , משמעות הדברים היא ש'שוליותה' של השקפה שמנסה להשיב את ישוע אל חיק היהדות אינה מבטלת את חשיבותה וגם אינה הופכת אותה ללא יהודית או לא ציונית שהרי רבים מאלה שניסו למצוא לישוע מקום בתוך היהדות הם דמויות מרכזיות בתנועה הציונית . בהקשר זה עולה גם שאלת המתח הבלתי פוסק בין דת , 'תרבות'ל שמתוכה צומחת האידיאולוגיה הלאומית . אחד העם ושכמותו ראו כאמור את הדת כדבר נחות לעומת ה'קולטורא / , 'תרבות'ה והדבר תאם את תפיסתם בנוגע למרכזיותה של האתניות באידיאולוגיה הציונית . המתח , ויש שיאמרו הקרע , בין דת ללאומיות היה גורם מרכזי בעיצובה של האידיאולוגיה הציונית . בנימין זאב הרצל משקף היטב את המתח הזה כשהוא אומר : "ההשקפה המודרנית אינה סובלת את התורות האומרות , כי יסוד המדינה נעשה בידי שמים , בידי בעלי זרוע , בתוקף זכויות האבות או בדרך . "ירושת נחלה ולכן , "אף שרק בדת אבותינו עוד נכיר , כי בנים אנו לעם אחד [ ... ] כל נדנוד של כוהנינו ליסד שלטון דת נפיר בראשיתו . אנו נדע לכלוא אותם בתחום בתי הכנסיות , כשם שנחזיק את חיל צבאינו . "בבתי הקסרקטין התוכנית של הרצל , שאחד העם 2 התנגד לה כידוע , הייתה לבנות "ארץ מולדת חופשית \ " ! כלומר ישות פוליטית ולא מרכז תרבותי רוחני . ההדגשים האלה חשובים להקשרנו מפני שישות לאומית פוליטית , לפחות בתפיסה ההרצליאנית , מתירה לכל אדם להיות חופשי באמונתו ובכפירתו . אחד העם לעומתו סבר שחופש אין פירושו התרת רסן
|
|