|
|
עמוד:10
בריאת האדם הסיפור של פאן גו הוא מקום טבעי לפתוח בו ספר של מיתוסים סיניים . זהו כנראה גם הסיפור הסיני היחיד על בריאת העולם ; דברים אחרים , ומוקדמים יותר , שהגיוע לידינו בנושא זה הם תיאורים מטאפיזיים , מופשטים מכדי להיחשב מיתוסים . אבל הוא לא הסיפור המוקדם ביותר שקיבל . השמש והירח יצאו אז ממחבואם ועלו לשמים , ומאז הם סובבים כסדרם , והזמן מחולק לימים ולילות . והיה לפאן גו עוד גילגול . הוא נהיה ראש "שלישיית , "הטהורים שילוש דאואיסטי בצמרת קיסרות השמים , תפקיד שבו החליף אותו קיסר האיחד : בימים קדומים מאוד , גר בהר הקדוש טאי שאן זקן אחד , יו'אן שה טיין ואנג שמו , שנהג לשבת על סלע ולספר על ימי בראשית כאילו הוא עצמו היה נוכח כשהתוהו ובוהו נבקע , וכששאלו אותו מאיפה הוא , היה מצביע על השמים . כדי לשמוע את פרטי הסיפור שלו , צריך לנסוק לשמים , ולהמשיך לעלות מעבר להם עד למקום שבו היש נולד מהאין . היה מישהו שעשה את זה ושמע שרוחו של פאן גו יצאה את גופו וחיפשה לה משהו אחר להיאחז בו בחלל הריק . היא היטלטלה כך במרחב עד שהגיעה למקום שבו גר לבדו טאי יו'אן , אנדרוגינוס בן ארבעים , בתול , שהיה מטפס מדי יום לראש ההר כדי להיזון מתמצית השמש והירח . פאן גו , שהאיזון המושלם הזה בין האנרגיה הזכרית והאנרגיה הנקבית משך אותו , נהפך לקרן אור ונכנס לפיו של טאי יו'אן . אחרי שתים עשרה שנות הריון נולד מחוט השידרה של אמו , אותו יו'אן שה טיין ואנג , שפירוש שמו '' מלך השמים של ההתחלה . "המקורית
|
|