סיפורם של הסמוראי אבה־נו־יאסונה והשועלה בת אלף השנים

עמוד:74

התרופה למחלתו וחרץ את גורלו . הם היכו את יאסונה , והותירו אותו לבדו ביער , שישסע את בטנו וימות . שלף אבה נו יאסונה את פגיונו ועמד לשסע את בטנו . ראתה זאת השועלה ואמרה לעצמה : הרי בגלל שהציל את חיי הוא עומד עכשיו להרוג את עצמו . יש לו ארוסה ושמה קוזונוהא . אשאל ממנה את גופה , ואנסה להצילו . לבשה השועלה את גופה של קוזונוהא , עמדה לפני יאסונה , ואמרה י "אל תהרוג את עצמך , איש קצר רוח . השמש אינה זורחת רק על קיוטו , יאסונה . חיה ואל תמות . בוא איתי ונלך לעיר קטנה ונחיה שם את חיינו . איש לא יידע " . כך אמרה ואחזה בשרוולו בחוזקה . הניח יאסונה את פגיונו והלך עם קוזונוהא לעיר קטנה . הם פתחו חנות אריגים וחיו באושר . מדי יום היתה השועלה שואלת את ליבה . האם אחזור היום אל היער 1 ואולי מחר , או בעוד חודש י הרי ביום מן הימים זהותי תתגלה , ואז יהיה עלי לחזור אל היער אם ארצה בכך ואם לא . קוזונוהא השועלה ילדה ליאסונה ילד , ושמו דויג'ימארו . כשגדל הילד נהג לאכול חרקים , ללקק את דלתות הנייר ולנשוך את ילדי השכנים . כאשר מלאו לו שש שנים , הופיעה קוזונוהא האמיתית בעיר הסמוכה , ונודע שלמחרת היא עתידה לבקר בעירם הקטנה של יאסונה והשועלה . בערב , כשישבה ליד מיטתו של דוג'ימארו לספר לו סיפור לפני השינה , גילתה לו השועלה מי היא , והסבירה לו שלמחרת יהיה עליה לעזוב ולחזור אל היער . הילד שמע אותה , הבין את דבריה , בכה ואמר : " אם את שועלה , הרי אני בנה של שועלה , ואני רוצה ללכת עם אמי אל היער ולחיות איתה " . ענתה לו אמו . "בני , במקום הקרוי שינודה אין עוגות ואין ממתקים . יהיה עליך לאכול אך ורק מפרי העצים , ואת החרקים הרומשים על פני האדמה ואת המכרסמים השורצים בתוכה . אין

מפה : מיפוי והוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר